השינה והאש

Published August 28, 2010 | By admin

תמונה 11

רם: (נכנס בבהלה) קרה משהו ליעל.

אלה: מה קרה? (מפסיקה את המוסיקה)

רם: היא לא מתעוררת.

אלה: מה זאת אומרת?

רם: היא ישנה. והיא לא מתעוררת. אני לא מצליח להעיר אותה.

(אלה ורם יוצאים)

אמיר: (לאבשלום) צא החוצה! אתה מבין מה שאני אומר לך?! צא החוצה, אחרת יוציאו אותך מכאן מת. מה אתה חושב לך בדיוק, מה חשבת?!

מה?! מה חשבת?! מה חשבת?! מה אתה חושב?!

אלה: (חוזרת) היא לא מתעוררת.

אמיר: תקראו לרופא.

אלה: רם מצלצל.

אבשלום: גם אני ישנתי. שלושה ימים. אחרי שראיתי אותך מתקלחת.

אלה: (לאמיר) היא שוכבת במיטה, כאילו ישנה, הכל נראה בסדר, אבל היא לא מתעוררת.

אבשלום: היא תתעורר. גם אני התעוררתי.

אמיר: שפכתם עליה מים?

אלה: מים. סטירות. היא לא מתעוררת.

רם: (נכנס) הרופא בדרך. אני לא יודע מה לעשות איתה.

אבשלום: היא ראתה משהו.

רם: מה?

אבשלום: היא ראתה משהו יפה.

רם: (לאמיר ולאלה) אני לא רוצה להשאיר אותה שם לבד. (פונה לצאת)

אלה: תביא אותה לכאן. נשכיב אותה בחדר שינה.

(רם פונה לצאת)

אבשלום: אתה אוהב אותה?

רם: (כמובן מאליו) כן. (יוצא)

(אמיר מנסה לגעת באלה)

אלה: (בצעקה) די!

(שהייה)

אמיר: אל תצעקי עלי.

(רם נכנס, נושא את יעל בזרועותיו)

אלה: תשכיב אותה בחדר השינה.

(רם יוצא עם יעל, אלה אחריו. אמיר נועץ מבט באבשלום)

אבשלום: (מהמהם) בכלל שכחתי כבר את שדות הקרב

של אוסטרליץ, של ווטרלו,

את אברי המין של העקרב,

את האתיקה של אריסטו.