תמונה 3
(הסטודיו חשוך. נשמע קול שקשוק מפתח. מיכל ומיכאל נכנסים בשקט בחושך. הוא מדליק אור קטן)
מיכל: איזה פחד.
מיכאל: כאן זה הכי בטוח.
(הם מתנשקים)
מיכל: הבאתי לך מתנה.
מיכאל: מה? ספר?
מיכל: תעצום עיניים.
(הוא עוצם עיניים, היא מוציאה מתיקה קנדום ותוחבת אותו בידו)
מיכאל: מה זה? (הוא פוקח עיניו)
מיכל: קונדון.
מיכאל: איזה יופי! תודה!
(הם מתנשקים. הוא מציץ לחזייתה)
מיכאל: איזה יופי…
(הוא פושט ממנה את חולצתה ואחר כך מסיר את חולצתו. היא מסירה את תחתוניה ונשכבת על הארץ, הוא מסיר את חולצתו)
מיכל: הה, מיכאל. אני כל כך מתרגשת.
מיכאל: אני מרגיש שזה יום היסטורי.
מיכל: גם אני.
(הוא מסיר את מכנסיו ותחתוניו)
מיכל: יו, איזה גודל.
(הוא נשכב עליה, הם מתחילים לתגפף. פתאום מפסיקים)
מיכל: מישהו בא.
מיכאל: לא יכול להיות.
מיכל: מישהו בא.
(נשמע קול שקשוק מפתח)
מיכאל: אלוהים, אחותי!
(הם אוספים בבהלה את בגדיהם ומתחבאים)
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38