מחזאי ובמאי

 

תמונה 23 – שיחות על פרוק נשק

 

(אחמד נכנס לבמה, אחריו הנסיכה)

הנסיכה: אחמד… מתוק שלי… אתה עושה דברים איומים…

אחמד: אני יודע… אבל הבן אדם הוא לא מברזל.

הנסיכה: אתה דקרת את הרוזן ראש הממשלה.

אחמד:  עשו לי עוול.

הנסיכה: אנחנו צריכים להמשיך בהצגה.

אחמד: העליבו אותי…

הנסיכה: בתמונה הבאה אני והמלך….

אחמד: היכו אותי…

הנסיכה: יש לי מונולוג!!

אחמד: השפילו אותי…

הנסיכה: תן לי את הסכין.

אחמד: איך אני יכול לתת לך את הסכין?! יהרגו אותי.

הנסיכה:  אבל מה תעשה עם הסכין?  אחמד, מתוק, התבלבלת. אי אפשר סכין על במה, וגם העניין הזה של למות בשבילי?  אני רק שאלתי…  מי זה מתייחס כאן ברצינות למילים?  וסכין?! … אצלנו הסכינים …  אנחנו לא יכולים כאן סכין חיה, זה מפריע לתאורה!   תן לי את הסכין.

אחמד: תני לי נשיקה…

הנסיכה: אם תתן לי  את הסכין.

(הם מתקרבים זה לזו. הוא מנסה קודם לנשק, היא מנסה לקבל את הסכין)

קודם הסכין.

אחמד: רק תגעי בסכין, אבל אני משאיר אותה ביד שלי.

הנסיכה: תן לי להחזיק בניצב.

אחמד: רק בקצה. באצבעות.

הנסיכה:  לא לא, עם כל היד. אחמד, אני מבקשת…כשהסכין תהיה עמוק ביד שלי, אני אנשק אותך.

אחמד:   רק בניצב למטה.

הנסיכה: אחמד, עומק הנשיקה  כעומק הסכין.

(הם מתנשקים, לאט עוברת הסכין לידי הנסיכה. מיכאל נכנס. אחמדמנסה לחטוף את הסכין מידי הנסיכה)

הנסיכה: (בצעקה) לא!

 

Pages: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28