השינה והאש

Published August 28, 2010 | By admin

תמונה 3

(הסטודיו חשוך. נשמע קול שקשוק מפתח. מיכל ומיכאל נכנסים בשקט בחושך. הוא מדליק אור קטן)

מיכל: איזה פחד.

מיכאל: כאן זה הכי בטוח.

(הם מתנשקים)

מיכל: הבאתי לך מתנה.

מיכאל: מה? ספר?

מיכל: תעצום עיניים.

(הוא עוצם עיניים, היא מוציאה מתיקה קנדום ותוחבת אותו בידו)

מיכאל: מה זה? (הוא פוקח עיניו)

מיכל: קונדון.

מיכאל: איזה יופי! תודה!

(הם מתנשקים. הוא מציץ לחזייתה)

מיכאל: איזה יופי…

(הוא פושט ממנה את חולצתה ואחר כך מסיר את חולצתו. היא מסירה את תחתוניה ונשכבת על הארץ, הוא מסיר את חולצתו)

מיכל: הה, מיכאל. אני כל כך מתרגשת.

מיכאל: אני מרגיש שזה יום היסטורי.

מיכל: גם אני.

(הוא מסיר את מכנסיו ותחתוניו)

מיכל: יו, איזה גודל.

(הוא נשכב עליה, הם מתחילים לתגפף. פתאום מפסיקים)

מיכל: מישהו בא.

מיכאל: לא יכול להיות.

מיכל: מישהו בא.

(נשמע קול שקשוק מפתח)

מיכאל: אלוהים, אחותי!

(הם אוספים בבהלה את בגדיהם ומתחבאים)