תמונה 6
(מאגי יוצאת מהשירותים. איתי מסתיר את השמלה מאחורי גבו)
מאגי: פשוט קשה להבין, לדפוק את הראש בקיר, אפשר לחשוב שאני איזה… (לאיתי) אתה מכיר את זה שחבר שלך… אנחנו מכירים נכון?
איתי: כן?
מאגי: אתה עירד לא?
איתי: לא.
מאגי: אתה לא עירד.
איתי: לא. אני איתי.
מאגי: איתי אז איתי. אתה מכיר את זה שחבר שלך מנשק אותך, מלטף אותך, עושה לך כל מיני דברים ואתה מרגיש כל הזמן שהוא לא אוהב אותך?
איתי: לא יצא לי לצערי.
מאגי: אבל אתה מבין למה אני מתכוונת?
איתי: במידה. משהו שם לא…
מאגי: בדיוק. לא לגמרי.
איתי: דיברת איתו?
מאגי: מה חשבת? אני ישר אומרת.
איתי: ו…?
מאגי: הוא מכחיש.
איתי: אההה…?
מאגי : מכחיש.
איתי: ו…?
מאגי: הוא נחמד איתי, אני לא אומרת שלא. הוא מביא לי פרחים, הוא אומר לי דברים נחמדים, הוא גם אומר לי שהוא אוהב אותי, אבל אני מרגישה שהוא רק רוצה לשכב איתי.
איתי: מה את אומרת?! מוזר!
מאגי: (רעיון עולה במוחה) בא לך להתנשק איתי?
איתי: יש לך חבר, לא?
מאגי: כן אבל אני מסבירה לך שזה לא לגמרי.
איתי: לא לא לא, אני לא עושה דברים כאלה.
מאגי: אני לא מושכת אותך?
איתי: לא לא לא, זה לא קשור, זה לא שייך, פשוט יש לך חבר ואני לא עושה דברים כאלה.
מאגי: גם אם אני אומרת לך שזה יכול להחזיר לי את הבטחון העצמי?
איתי: איך זה יחזיר לך את הבטחון העצמי?
מאגי: אני דחויה, זה לא ברור? אני מרגישה דחויה. אתה יודע מה זה בשביל אשה להרגיש דחויה?! אני מרגישה דחויה.
איתי: לא, אני לא… תראי, גם אני… הרי יכול להיות שגם איתי זה לא יהיה לגמרי, נכון? אנחנו הרי לא ממש מכירים.
מאגי: נפגשנו אצל יפתח
איתי:נפגשנו אצל יפתח?
מאגי:אתה מכיר את יפתח
איתי:אני מכיר את יפתח.אם זה אותו יפתח…
מאגי:נפגשנו אצל יפתח
איתי: יכול להיות, אבל זה עוד לא מספיק בשביל… תראי, לא הייתי לוקח על עצמי אחריות כזאת, אם את גם אומרת שזאת נשיקה שצריכה להחזיר לך את הביטחון העצמי, זו אחריות גדולה.
(שהייה)
מאגי: אתה רוצה לראות אותי עירומה?
איתי: מה זאת אומרת?
מאגי: תן מבט, תגיד לי מה דעתך. בתור ידיד.
איתי: עכשיו?
מאגי: אז מתי?
איתי: כאן?!
מאגי: (מביטה סביב) אפשר להכנס רגע לשירותים. בוא.
איתי: ו…?
מאגי: תגיד לי מה דעתך, מושכת, לא מושכת, כן מושכת- חוות דעת. תבין גם אותי, אני מוכרחה לנקוט בצעד דרסטי, חטפתי דיסאוריינטציה, גם הפסיכולוגית אמרה לי.
איתי: בסדר. אם זה יעזור…
( מאגי נכנסת לשירותים. איתי עומד להכנס אחריה. מבעד לבגדים התלויים נכסים ההורים)
אמא: בשעה טובה!
אבא: לך בשלום וחזור בשלום!
איתי: אמא, אבא, מה אתם עושים כאן!
(אמא בוכה)
איתי: מה זה, מה קרה? (לאבא) למה היא בוכה?
אבא: פרידה היא מוות קטן.
אמא: תשמור על עצמך. אתה הבן היחיד שלנו. אל תהיה גיבור ותטלפן ברגע שאתה גומר.
אבא: כשאני התגייסתי, אף אחד לא בא ללוות אותי. עליתי על אוטובוס ונסעתי למחנה.
מאגי: (מוציאה את ראשה מדלת הנוחיות) אני מוכנה.
איתי: אני בא. (לאמא) אני מוכרח ללכת.
(איתי לוחץ ידו של אבא)
איתי: להתראות אבא.
אבא: בהצלחה.
אמא: להתראות ילד שלי. תשמור על עצמך.
אבא: כנס בשלום וצא בשלום!
(איתי יוצא לשירותים, ההורים מקשיבים מאחורי הדלת)
אמא: (לאבא) לילד יש בעיה עם בחורות.
אבא: אין לו שום בעיה עם בחורות. למי אין בעיה עם בחורות? (מתרתח) יש לי כסף לפסיכולוג?
אמא: תדבר איתו. אבא צריך לדבר עם הבן שלו על דברים כאלה. מאיפה הוא צריך לדעת?! מאיפה ילד צריך לדעת להתחיל עם בחורות?! אני לפחות שלחתי אותו ללמוד פסנתר.
(מאגי נכנסת מהשירותים, גומרת להתלבש, איתי אחריה)
אמא: גמרתם?
מאגי: באמת אתה אומר?
איתי: בהחלט בהחלט בהחלט.
מאגי: אז אני לא סתם מפנטזת, נכון?
איתי: לא לא לא לא.
מאגי: פצצה או לא פצצה?
איתי: פצצה. פצצה.
מאגי: אני מה זה מודה לך.
איתי: על לא דבר.
מאגי: האמת, התאהבת בי?
איתי: (נבוך) רגע…
מאגי: אבל אתה אומר שהיית יכול להמשך אלי.
איתי: כן בהחלט. אם לא היה לך חבר וכך הלאה.
מאגי: ברור ברור ברור. טוב נראה, אולי אני אגמור איתו.
(יוצאת למסיבה)
איתי: (אחריה) לא לא לא, יש לי…! (לקהל) למה אני לא יכול… אני חוטף שיתוק! חסרה לי גבריות. זאת הבעיה שלי. אני לא מספיק גברי.
אמא: (תוקעת לו בננה ביד) את זה ירשת מאבא שלך.
אבא: אני לא גברי? אני מאד גברי.
אמא: אתה גברי? ממתי אתה גברי? אתה לא גברי.
אבא: מה זאת אומרת אני לא גברי? למה את קוראת גברי?
אמא: גברי זה גברי. מה זה למה אני קוראת גברי?! אתה גברי?
אבא: מי גברי?
אמא: מי גברי? ראש הממשלה גברי. שר הביטחון גברי. הרמטכ”ל גברי. מי גבר! (נותנת לו מעטפה) קח לך. שכר דירה למרץ אפריל. (לאבא) תדבר איתו, כן?! (לאיתי) אני עוד צריכה לספר.
(יוצאת)
אבא: אתה מאונן?
איתי: מממ…?
אבא: זה בסדר. גם אני מאונן. גם ראש הממשלה מאונן. שר הביטחון מאונן. הרמטכ”ל מאונן. כולם מאוננים . (שהייה) טוב שדיברנו.
(פונה לצאת)
איתי: אני זוכר שפעם כשהייתי קטן, הלכנו לשחק בגינה ואבא שלי גער באיזה ילד, והילד, שהיה די גבוה, הניף אגרוף כמו להכות אותו, והוא נבהל והרים יד כדי להגן על הפנים שלו. זה הפחיד אותי. הבהלה שלו… הפחידה אותי.
באותו לילה חלמתי שאני ענק.
Pages: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21