מחזאי ובמאי

תמונה 9

 

יפתח:  מה?!

איתי: בוא נלך.

יפתח: איך נלך? מה פתאום נלך? אמרנו שאתה מדבר איתה.

איתי: זה אבוד.

יפתח:  איך פתאום אבוד.

איתי:  הענק הזה החליש אותי.

יפתח: מה אתה מדבר?! אתה חושב שרק הגודל קובע?!

איתי: מה עוד?

יפתח: העומק.  חוש ההומור. יש לך עיניים כחולות….

איתי:  ירוקות. היא לא תעיף עלי מבט…. אני רוצה למות.

(הענק נכנס מוביל נערה)

יפתח:  (לאיתי) הוא מביא עוד אחת!

נערה:   (לענק) אני תומכת בשתי מדינות לשני עמים. (ליפתח ולאיתי)   זאת לא אשמתי! הוא אונס אותי!  (לענק) אבל היום יש טילים…

(הענק נכנס עם הנערה לבית השימוש. רועי נכנס)

רועי: עוד אחת?

יפתח:  נכנס עם עוד אחת.

(ג’ייסון נכנס , צלחת ועליה פרוסה ענקית של עוגה)

רועי: (לג’ייסון) עוד אחת.

גיי’סון: עוד אחת? (מפשפש בכיסיו) כמה יעלה שני סטיקים בפיתה?

רועי:  זה בלי שתייה

ג’ייסון:  בלי שתייה?

רועי:  לא אמרנו שתייה.

ג’ייסון: יש לך ויזה?

רועי: הכספומט בלע לי.

ג’ייסון: אולי נשים לו משהו בעוגה, שיתעייף.

איתי: (ליפתח) אני הולך. אני מוכרח לכתוב.  מה השעה?

יפתח: (מחזיק בו) אתה לא הולך. לא לפני שאתה קובע איתה משהו. עד שגררתי אותך לכאן, עכשיו אני אתן לך ללכת?! תדמיין לעצמך כמה טוב יהיה אם זה יצליח. תראה אותי. יש לי את ליאל. אני הולך לישון איתה, אני קם איתה, אני אוכל איתה, אנחנו נוסעים לבקר את הורי, אחותי באה אלינו. לקום איתה בבקר… כשאני קם איתה בבקר, אני מאושר.

 

(הענק יוצא מבית השימוש ממהר לג’ייסון שמושיט לו את העוגה. הוא תוחב אותה לפיו)

הנערה:  אני רוצה שלום אני אומרת לו אבל יש להם טילים. אז הוא אומר לי צריך לוותר, יש להם טילים.  אני לא בן אדם שפוחדת מטילים. אגב, יש לי נסיון עם טילים. בצפון חטפתי טילים ובדרום חטפתי טילים… להשאיר לך את הטלפון שלי?

הענק:   ( ממלמל כשהעוגה בפיו) לא לא לא, לא צריך.

הנערה:  חברון לא שלנו? בית לחם לא שלנו?

הענק:  (בפה מלא)   עוד. (יוצא)

הנערה:  (אחריו) אני לא מדברת על ירושלים, כי על ירושלים לא מדברים. אני תמיד אומרת, על ירושלים שותקים. אני מאוד אוהבת את הכיפה על הר הבית.

(יוצא . ג’ייסון ורועי יוצאים אחריהם)

יפתח:  (לאיתי) אל תזוז. אני הולך לבדוק מה איתה, ואני חוזר.

(יוצא)


 

 

Pages: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21