הרומן שלי עם גאיה – טקסט המחזה

תמונה 4

(נכנסות יעל ויערה. איתי כמו קד לעברן לשלום. הן מחייכות, מגיעות לקדמת הבמה. מסתודדות)

יעל: הוא די מושך.

יערה: יש לו עיניים ירוקות.

יעל: כחולות.

יערה: ירוקות.

יעל: כחולות.  ראית כמה היא נרגשת. והוא עוד אפילו לא נכנס.

יערה: אולי נכניס אותה?

יעל: נחכה. הוא מאוהב בה.

יערה:  זה ברור.

יעל:  לא במקרה הוא כאן.

יערה: נכניס אותה.

יערה:  (בקול רם יותר) אולי נמצא לה שמלה לבנה? (איתי מסתתר)

יערה: מה?

יעל: יש כאן בטח משהו.

(היא ממהרת למתלה הבגדים)

יעל: תראי מה מצאתי.

(יעל מורידה מהמתלה שמלה לבנה)

יערה:  שמלת כלה.

יעל: לבן מתאים לה.

יערה: זה יבהיל אותו.

יעל: זה יחמיא לו.

יערה: זה יבהיל אותה.

יעל: נקרא לה

(יוצאות. סוגרות את הדלת, המוסיקה מפסיקה. איתי יוצא מאחורי הקולב)

איתי:  (מביט בשמלה שעל הספה) לאן הגעתי?  בכל אופן, על התסריט שלי, או על המחזה, עוד לא ברור מה זה, התחלתי לחשוב בדיוק כשהתחלתי להתאהב. אולי יום אחד, אני אוכל להגיש לה אותו, בכריכה יפה…

Pages: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21