הרומן שלי עם גאיה – טקסט המחזה

תמונה 2

(יפתח וליאל נכנסים) 

יפתח: הנה הוא.

ליאל: מה אתה עושה כאן?

איתי: מה זה כאן בכלל?

יפתח: מחסן של תיאטרון.

ליאל: בוא למסיבה.

איתי: (מביט סביב) מחסן של תיאטרון?

יפתח: הם מחזיקים כאן תלבושות, תפאורות ישנות… אבא של ליאל עובד בתיאטרון והסכימו לנו לעשות פה מסיבה.

ליאל: (ניגשת לאיתי) שעוד מעט תיגמר, בוא.

איתי: איזה יופי! עכשיו אני רואה, באמת תפאורות…

(יפתח מחבק את ליאל, הם מתנשקים, נופלים על הספה. יפתח מנסה יותר מזה, ליאל מנסה להישאר בגבולות המזמוז בלי לכבות את תשוקתו של יפתח)

איתי: (לקהל) ליאל היא חברה של יפתח וכשהם עושים את זה לידי אני מרגיש כמו שהרגשתי בכיתה דלת כשהרופא מישש לי את הביצים.

ליאל: יפתח, די, בוא נחזור למסיבה, לא נעים לי.

יפתח: (בתמיהה) הציצים שלך שוב גדלו.

ליאל: אל תדבר שטויות.

יפתח: הציצים שלך גדלו. מאז שאנחנו יחד הציצים שלך גדלים כל הזמן. איתי, הציצים שלה לא גדלו?

ליאל: (מושכת אותו) בוא נחזור למסיבה.

יפתח: אני לא יוצא מכאן בלעדיו.

איתי: איפה הבית שימוש?

ליאל:  (מצביעה לדלת השמאלית) בדלת  הזאת.

איתי: אני כבר בא.

יפתח: אנחנו במסיבה.

איתי: מה השעה?

יפתח:  (מביט בשעונו) עשר וחצי.

(איתי פותח את דלת בית השמוש, מעמיד פנים כאילו עומד להכנס, ליאל ואיתי יוצאים מחובקים. כשהם יוצאים איתי סוגר את דלת בית השמוש,   רץ לדלת השנייה, חוזר בריצה, כמו מחפש מוצא. לקהל)

איתי:  השאלה איך אני יוצא מכאן בלי שירגישו. אני עכשיו באמצע כתיבה של מחזה. או תסריט. עוד לא לגמרי ברור… גם אין לי עוד את הדמויות. בקיצור, אני בשלב קריטי.. בכל מקרה, במקום לשבת בבית ולכתוב, אני מרגיש שאני מבזבז כאן את הזמן שלי.

Pages: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21