תמונה 19
(נכנסים הרופא, שבידו כוסית וויסקי ורן. רן פונה מיד לעברה של גאיה הישנה)
הרופא: איזה רעש! מה זה כאן בכלל?
רן: מחסן של תפאורות ישנות.
הרופא: מה אתה אומר? פעם רציתי להיות שחקן. בכיתה ו’ בפורים עוד שיחקתי את יעל אשת סיסרא.
גייסון: יעל לא הייתה אשתו של סיסרא.
רועי: היא הרגה אותו.
הרופא: אולי בגלל זה התבלבלתי.
רן: (לרופא) היא לא מתעוררת.
הרופא: בכל אופן, מאוד רציתי להיות שחקן.
גייסון: (לרועי) הוא שיכור לגמרי
רועי: לגמרי צלול.
מאגי: דוקטור, אפשר לשאול אותך משהו?
הרופא: בבקשה.
מאגי: מה אפשר לקחת נגד חוסר בטחון?
רן: (על גאיה) דוקטור, מה עושים?
הרופא: איך בחורה כל כך יפה כמוך עם ה… מרגישה חוסר בטחון?
מאגי: נכון?! אני גם משתגעת!
הרופא: לא צריך להשתגע.
מאגי: יש משהו?
(הענק נכנס)
מאגי: איפה היית?! לאן נעלמת?! בוא!
(תופסת בידו ומושכת את הענק לנוחיות)
הרופא: חבל שאני לא שחקן.
(מתחמק אל מעבר לפרגוד הבגדים. יעל נכנסת)
יעל: עצור.
(הענק ומאגי עוצרים)
אפשר איתך מילה?
(הענק מתקרב אליה)
שמע, אני חושבת שאני … בהריון.
הענק: מה זאת אומרת?
מאגי: אכפת לך לחכות עם זה מותק חמש דקות עד שיכנס ויצא איתי כמו בן אדם. אני מחכה לו כבר שעה.
יעל: אכפת לי מאד. אומרים לך שאני בהריון.
הענק: מה זאת אומרת בהריון?
יעל: מה זאת אומרת בהריון?! מה זה מה זאת אומרת בהריון? זה זאת אומרת הריון. מה יש פה לא להבין? וכמו שאתה יכול להבין זה לגמרי ממך.
הענק: מה עשיתי?
יעל: מה עשית?! עשית שנכנסתי להריון.
מאגי: אני לא מאמינה למה שקורה כאן.
יעל: ואגב, אין לי שום התנגדות שתמשיך לעשות את זה. אבל מעכשיו איתי. רק. אני אוהבת אותך. אני רוצה להתחתן איתך.
ענק: איזה להתחתן? איך להתחתן? אני לא התכוונתי להתחתן. בסך הכל רציתי לחזור הביתה עם בטן מלאה.
יעל: מותק. מי שחוזר הביתה עם בטן מלאה זאת אני. אתה לא תשאיר אותי לבד עם ילד. זה פלילי.
מאגי: (לג’ייסון ולרועי) אתם האמרגנים, לא? היא לא נותנת לו להכנס איתי, שמעתם דבר כזה?!
הענק: אפשר את העוגה?
(הענק מנסה לקחת את העוגה)
ג’ייסון: הי הי הי (לוקח את העוגה) את העוגה הזאת עוד לא הרווחת.
הענק: את רואה מה עשית?!
יעל: יש לי ילד ממנו.
מאגי: סקס לחוד וילד לחוד, מה את מצמידה. מותק תני להנות.
יעל: אני לא מאמינה למה שאני שומעת. (לענק) ואני אומרת לך באחריות שגם אבא שלי לא יאמין למה שהוא ישמע. ולמרות שהוא מגיע לך פחות או יותר עד הברכיים, יש לו קשרים. והקשרים האלה יקשרו לך את הידיים טוב טוב, ולא רק את הידיים אם אתה מבין למה אני מתכוונת.
רועי: (לג’ייסון) עוד נראה לך שנגיע לסטייקים?
הענק: איזה קשרים? מה את רוצה ממני?
יעל: אמרתי לך, אני רוצה שנתחתן. אני רוצה שנקנה דירה. אני רוצה שנגדל יחד את הילד שלנו.
הענק: איזה ילד? איזו דירה? אין לי גרוש.
יעל: ניקח משכנתא.
מאגי: ואיך בדיוק הוא ישלם את המשכנתא?
יעל: אתה לא עובד?
הענק: במה?
יעל: אני יודעת במה? ממה אתה חי?
הענק: אני הולך למסיבות.
יעל: לא לא לא, גמרנו עם המסיבות. בקר בקר בשמונה יוצאים לעבודה וערב ערב בשש חוזרים.
הענק: (למאגי) אמאל’ה.
יעל: ופעם בשנה אנחנו נוסעים לתורכיה, ושם אם אתה רוצה-מסיבות. ובעוד שנתיים נעשה עוד ילד.
הענק: (לקהל) עשיתי טעות שבאתי למסיבה הזאת.
מאגי: אולי תפסיק להיות סמרטוט?! תן לה שתצעק ובוא ניכנס, אתה תאכל את העוגה הזאת ואני ארגיש קצת בטחון עצמי. בוא! (מנסה למשוך אותו ונכשלת)
יעל: (מתקרבת אליו, אוחזת בידו ומתחילה למשוך אותו לאט לכיוון היציאה) למה אתה רואה בזה איום כל כך גדול? תחשוב על חתונה מהזווית של העוגה. זה ירגיע אותך. שוקולד, גדולה, עם קצפת. תחשוב על הקייטרינג: קציצות ירק, כריכים קטנים עם דגיגי אנשובי, קיש אספרגוס ברוטב חצילים, לזניות עם גבינה ובשר. יש לי משפחה נהדרת. כל ערב שישי ניסע לאח שלי בראשון. יש לו שלושה ילדים שיאהבו לטפס עליך, הקטן בן שנתיים הגדול בן שבע עשרה, שמנמן עם פצעי בגרות. אשתו של אח שלי, איטל, מקסימה וגם אמא שלה, אסתר, מקסימה, ועושה אוכל רומני נהדר. אתה תשתגע על הרגל הקרושה שלה. את הסדר אנחנו עושים אצל אחותי דבורל’ה בנתניה. אתה אוהב טשולנט? אם לא, תמיד אפשר גם עוף ממולא בקרפיון קצוץ. בראש השנה אנחנו הרבה פעמים עושים פיקניק בקישון….
(יעל והענק יוצאים. שהייה)
רועי: (לג’ייסון) הבנת מה אמרתי לך קודם?
ג’ייסון: מה אמרת?
רועי: לא משנה הגודל. כשאתה עם בחורה, הופ, סמרטוט. סתם קנינו את העוגה הזאת.
ג’ייסון: אין סתם. עוגה על הצלחת במערכה הראשונה… איך זה הולך?
(גל נכנס עם הנערה)
הנערה: לא מפריע לי להצטמצם. להיפך. אין לי שום בעיה לחזור לקו הירוק. זאת לא אשמתי, גם הוא אונס אותי. אז יהיה קצת יותר קטן.
(יוצאים לנוחיות)
רועי: ההיסטוריה חוזרת.
יפתח: בפעם הראשונה- טרגדיה. בפעם השניה- פארסה.
הרופא: (יוצא מאחורי קולב בגדים כשעל חלוקו תלבושת נשית. הוא נועל נעלי עקב)
יפתח:מי זאת?
רן: דוקטור!
הרופא: התעוררה?
רן: אתה שיכור לגמרי.
הרופא: מעולם לא הייתי צלול יותר. (למאגי) מותק, רוצה לרקוד איתי?
מאגי: בשמחה, דוקטור.
(פונים לצאת למסיבה אך עוצרים כשגל יוצא מהנוחיות, אחריו הנערה. הוא ניגש לרועי, חוטף את העוגה מהצלחת וזולל אותה)
הנערה: קח למשל את ירושלים. אומרים שלפני מלחמת ששת הימים זאת הייתה עיר קטנה ונעימה. אז מה אנחנו צריכים את כל הגודל הזה?! הגודל נותן לנו בטחון? לא. הגודל יוצר אין סוף בעיות. אפשר להצטמצם, צריך להצטמצם, ואני אומרת לך שאנחנו נצטמצם. אתה רוצה את הטלפון שלי.
גל: (בפה מלא) לא לא לא. (לרועי) עוד.
(גל יוצא)
הנערה: (אחריו) אנחנו צריכים את הר הבית? עם הכיפה הזאת שם? בשביל מה?
אני מאוד אוהבת את מגדלי עזריאלי. בייחוד את הבניין העגול. אבל למה אנחנו צריכים שלושה?
(יוצאת).
מאגי: סבתא שלי לא תאמין שתפסתי רופא.
Pages: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21