הרומן שלי עם גאיה – טקסט המחזה

(מוסיקה: לאונרד כהן שר את Love calls you by your name .

האור עולה על  מחסן של תפאורות תיאטרון ישנות. פה ושם תלויים קולבים ועליהם תלבושות שונות. בצד שמאל דלת, שבשעה שהיא נפתחת נראה בפתח הצר אולם בו מתקיימת מסיבה. בכל פעם שתפתח הדלת הזו תבקע מוסיקה לריקודים  שתאלם עם סגירת הדלת. במקרים אחדים, יבקעו קולות של דיבור או צחוק.  איתי נכנס מן המסיבה, כמעט אחוז אימה, סוגר מאחוריו את הדלת.)

איתי: (לקהל) עשיתי טעות שבאתי. אני שונא מסיבות. יותר נכון פוחד ממסיבות. אני גם לא רוקד. התאהבתי בבחורה ויפתח אמר לי שהיא תהיה כאן. בשביל מה אמרתי ליפתח שאני מאוהב? הוא גורר אותי לדברים שאני לא… היא בדיוק הגיעה עכשיו עם מישהו שאני לא מכיר. איזה רם… רן…דן… ראיתי אותה ליד האוניברסיטה, עברתי לגור ברמת אביב לפני שלושה חודשים. וכל בקר כשירדתי עם הכלב היא עמדה בתחנה של עשרים וחמש. ופעם החלטתי לעלות לאוטובוס. בלי הכלב. זאת אומרת עם הכלב ירדתי קודם החזרתי אותו הביתה וירדתי לחכות לה. בכלל עשיתי טעות שעברתי לגור ליד האוניברסיטה. זה יקר לי מידי ואני לא עובד ועכשיו אני צריך לקחת כסף מאמא שלי.  בקיצור נסעתי אחריה איזה בקר. ואחרי זה שוב. ואחרי זה שוב.  ואחרי זה ספרתי ליפתח, ויצא לי גם להראות לו אותה באיזה בית קפה שעברנו במקרה, והוא אמר שהיא מוכרת לו ובירר אצל מישהו שסיפר לו משהו ובסופו של דבר התברר על המסיבה הזאת שיפתח מוזמן אליה  והיה צפוי שגם היא תבוא והיא באה אבל ברור שהיא באה עם מישהו, מה,  בחורה תבוא בלי מישהו?! עשיתי טעות גדולה שבאתי ואני לא יכול בכלל להיות במסיבות עם כל כך הרבה אנשים, ועוד אנשים  שאני לא מכיר, ואני לא יכול ללכת עכשיו גם כי איך אני אראה ליפתח וגם כי אני יודע שהיא כאן, האמת בעיקר כי אני יודע שהיא כאן ואני לא יכול ללכת. מה זה כאן בכלל?

(מביט סביב)

Pages: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21