הרומן שלי עם גאיה – טקסט המחזה

Published April 7, 2011 | By admin

תמונה 12

(מהומה מתוך המסיבה. יערה יעל רועי, ג’ייסון, נושאים פנימה את גאיה, לבושה בשמלה הלבנה. נראה שהיא התעלפה. ליאל יוצאת, יפתח בעקבותיה)

איתי: מה קרה?

רועי: בחורה התעלפה.

(יערה פורשת סדין שהיא מוצאת על הספה. משכיבים את גאיה על הספה)

ג’ייסון: (לרועי) צלצל לאמבולנס.

רועי: למה אני?

ג’ייסון: תן לי את הטלפון שלך, אני אצלצל.

רועי: תן לי את שלך, אני אצלצל.

רן: (נכנס, מדבר לטלפון) שונצינו 8. במחסן. חסרת הכרה. טוב. תודה. (סוגר את הטלפון) האמבולנס בדרך.

(ג’ייסון פונה לנוחיות)

ג’ייסון: איפה הגבוה?

(פותח את דלת הנוחיות)

יש כאן מישהו?!

(לרועי) איפה הוא?

רועי: אולי הוא מעמיס עוד אחת.

(ממהרים החוצה למסיבה. על הבמה נשארים יערה יעל, יפתח ואיתי)

יערה: (נגשת ליעל) אני מבינה אותה. גם אני, אילו הייתי מחכה למישהו… לא הייתי יכולה. אי אפשר לסבול את זה… מישהו שאת אוהבת והוא לא בא?!

הייתי נגשת אליו. הייתי מחבקת אותו בכוח. הייתי בוכה. הייתי מלטפת את הפנים שלו. הייתי אומרת לו: אני אוהבת אותך.

יעל: החלטתי להתחתן.(יוצאת)

יערה: מה?

רן: (ליערה) נרד לחכות לאמבולנס (לאיתי) שים עליה עין.

(רן יוצא, יערה אחריו. יפתח ואיתי מתבוננים זה בזה. שהייה)

יפתח: בכל זאת נשאר. (יוצא)