תמונה 11
(יפתח גורר את גל פנימה, ליאל אחריהם)
יפתח: בוא הנה גמד קטן!
גל: סלק את הידיים שלך ממני, שמעת?!
ליאל: עזוב אותו, השתגעת או מה?!
יפתח: אני שוחט אותו כאן במקום.
גל: בוא נראה אותך שוחט אותי.
איתי: (מנסה להתערב) מה קרה? (ליפתח) תירגע. (לגל) מה קרה, למה אתם רבים?
יפתח: הגמד ניסה להתחיל עם ליאל.
גל: גמד אביך! (בועט ביפתח)
(יפתח בועט בו בחזרה)
איתי: די!
יפתח: עכשיו אני הורג אותך, עכשיו אני הורג אותך.
ליאל: תפסיקו. (למאגי) אני לא יכולה לראות את זה.
מאגי: למה מותק, שני גברים נלחמים עלייך. תיהני קצת.
גל: יש לך מזל שחבר שלך מחזיק אותך, אחרת הייתי גומר אותך.
(יפתח וגל נאבקים, חונקים אחד את השני. איתי מנסה להפריד ביניהם. ממשיכים להיאבק מאחורי הספה. גל יוצא. איתי ויפתח מתרוממים מותשים)
מאגי: אני הולכת לראות איפה הוא. (איתי) אם הוא מגיע אני ראשונה בתור.
(יוצאת)
ליאל: אני הולכת. (פונה לצאת)
יפתח: (בכעס) לאן את הולכת? לגל?!
ליאל: בדיוק.
יפתח: (אוחז בה בכעס) בואי הנה.
ליאל: (מנסה להשתחרר) אל תיגע בי!
יפתח: ראיתי אותך שם. מה את נותנת לו לשים עלייך יד ככה?!
ליאל: (משתחררת מאחיזתו ומתרחקת ממנו) עזוב אותי!
יפתח: נהנית?!
(שהייה)
אני שואל אותך אם נהנית?!
(שהייה)
ליאל: אנחנו צריכים להיפרד.
(שהייה. יפתח מביט באיתי, חוזר לליאל)
אני מצטערת שאני אומרת לך את זה ככה.
יפתח: את לא אוהבת אותי?
(שהייה)
אני שואל אותך?!
(שהייה)
ליאל: לא מספיק.
יפתח: את תמיד אומרת שאת אוהבת אותי.
ליאל: לא מספיק.
יפתח: לא מספיק למה?
(שהייה קצרה)
ליאל: לא מספיק כדי להתגבר על התפלות.
יפתח: תפלות?
ליאל: לישון איתך, לקום איתך, לאכול איתך, לבקר את הוריך, לארח את אחותך. בעיקר לקום איתך בבקר. כשאני קמה איתך בבקר אני בדיכאון. זהו. זאת האמת. משעמם לי. כל הזמן חשבתי שעוד מעט יתחיל להיות מעניין. עוד מעט. עוד קצת. אבל לא מתחיל ולא מעניין.
יפתח: הוא התחיל איתך, לא?
ליאל: מי? כן. וזה דווקא היה מעניין. משב חיים. (שהייה) אני לא יודעת מאיפה קיבלתי פתאום אומץ לומר לך את האמת.
יפתח: וזאת האמת?
ליאל: זאת האמת.
יפתח: איזו מילה מכוערת, האמת. איזו מילה מפלצתית.
ליאל: זאת האמת.
(ליאל יוצאת. שהייה. יפתח מתיישב על הספה. איתי מתיישב לידו. שהייה)
איתי: אתה רוצה ללכת?
(שהייה)
להביא לך משהו לשתות?
(שהייה. איתי מניח את ידו על כתפו של יפתח)
בוא, נלך.
יפתח: יש לה המון דברים אצלי. יש לי המון דברים אצלה. איך נעשה את זה?
(שהייה)
המכשיר אינהלציה שלי אצלה.
חצי מהארון שלי מלא בדברים שלה. חולצות, חצאיות, כל הצד של החורף מלא בסוודרים שלה. אתה יודע כמה נעליים יש לה? הבחורה הזאת לא יכולה לעבור ליד חנות נעליים בלי לקנות זוג לפחות. הדירה שלי תתרוקן.
איתי: אני יכול להלוות לך כמה זוגות נעליים, לתקופה…
(יפתח לא מגיב) לא מצחיק. (שהייה) נלך?
יפתח: אני פוחד לישון לבד.
איתי: אתה פוחד לישון לבד?
יפתח: כן.
איתי: ממה אתה פוחד?
יפתח: מגנבים.
איתי: ליאל הייתה מגינה עליך אם היו נכנסים גנבים?
יפתח: חשבתי שאם יכנס גנב, אני אגן עליה. זה נתן לי אומץ.
איתי: אתה רוצה שאני אישן אצלך הלילה?
יפתח: אכפת לך?
איתי: לא איכפת לי.
יפתח: יש רק מיטה אחת. לא מפריע לך?
איתי: לא מפריע לי.
יפתח: תחבק אותי בלילה?
(היסוס מה)
איתי: נחליט בשטח.
יפתח: באמת לא אכפת לך לוותר הערב?
איתי: על הבחורה? בטח. בכל מקרה חשבתי לוותר. אני מרגיש שהתסריט שלי מתחיל להבשיל. יש לי את הפתיחה. רוצה לשמוע? (שהייה קצרה) חדר, שעת אחר צהריים חורפית. הגיבור, בחור צעיר, בחדרו. הוא מדבר למצלמה: “הכל התחיל כשגאיה אמרה שתבוא אלי. ההורים שלי לא היו אמורים להיות בבית, וקבענו שגאיה תבוא אלי בחמש. זאת אומרת… היה ברור שהיא באה אלי כי הגיע הזמן שנשכב. הדלת נפתחת, היא נכנסת, משתרעת על הספה…
Pages: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21