מחזאי ובמאי

 

לילה טוב

טוב, ליל מנוחה וחלום
כבר מאוחר, ומחר נקום ונראה
איך שמגיע היום בסוף כל לילה

טוב, חושך נפל על הרחוב
רק הירח משאיר את אורו הצהוב
צרצר מצרצר צרצורו שר
לילה טוב.

הכבש הששה עשר

כשאני לא מצליח להירדם
ומחשבות יוצאות ונכנסות,
אני יושב על המטה שלי
וסופר כבשים (ולפעמים גם כבשות).

העדר עובר מעל לראשי
נעלם לי מאחורי הגב
וכל כבש שעובר דומה בדיוק
לכבש שכבר פה לפניו.

כבש ראשון וכבש שני,
כבש שלישי ורביעי,
כדורים של צמר,
כולם דומים,
עוברים כבש שמיני
וכבש תשיעי.

אך כשמגיע הכבש הששה-עשר,
אני יודע שהוא יעצר ויסתובב לי בחדר,
ואני מבין שהכבש הזה ישאר
ואין לו ענין להמשיך עם העדר.
אני לוחש לו: “נו כבש? תזוז!
תן פעם לספר את כלם!”
אבל הוא לא זז.
והכבש הששה-עשר
הוא בדרך כלל
הכבש שאתו אני
נרדם.

(כשהשיר מסתיים שוכבת ענת ליד גל, שקט)
דניאל: (קם ממקומו, מתקרב לעץ, בלחש) אריאלה…

אריאלה: מה?

דניאל: לילה טוב.

(האור יורד, דניאל מביט בשמיים, לכיוון האופק, מושיט ידיו כמנסה לאחוז משהו, כמנסה לנעוץ את ציפורניו בכיפת השמיים, כמנסה לעוף)

יונתן: (מתעורר) דניאל!!! (דניאל פונה אליו במהירות) מה עשית?

דניאל: יונתן…

יונתן: מה?

דניאל: למה אתה לא ישן?

יונתן: מה עשית?

דניאל: אני שומר עליכם.

יונתן: אתה לא עייף?

דניאל: תמיד כשכולם ישנים אני דוקא רוצה לשחק.

יונתן: ובבקר, אתה תחזור איתנו?

דניאל: חבל שכבר לא חורף. (עולה על הנדנדה)

יונתן: למה?

דניאל: כי הגשם היה עושה לנו מקלחת. (צוחקים)

יונתן: מתי תחזור איתנו?

דניאל: תמיד מתחשק לי מה שאין.

יונתן: גם לי לפעמים.

דניאל: כשאני בתוך הבית, אני רוצה החוצה, בחורף אני רוצה קיץ, בקיץ אני רוצה גשם. אוף, איזה נודניק אני.

(צוחקים. הוא מתחיל לשיר – “איפה שאני לא”, יונתן מצטרף אליו)

 

Pages: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15