Warning: fopen(/home/kolisot3/public_html/michaelgurevitch.co.il/wp-content/uploads/wp-file-manager-pro/fm_backup/.htaccess): failed to open stream: No such file or directory in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 60

Warning: fwrite() expects parameter 1 to be resource, boolean given in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 62

Warning: fclose() expects parameter 1 to be resource, boolean given in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 63

Warning: fopen(/home/kolisot3/public_html/michaelgurevitch.co.il/wp-content/uploads/wp-file-manager-pro/fm_backup/index.html): failed to open stream: No such file or directory in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 67

Warning: fclose() expects parameter 1 to be resource, boolean given in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 68

Warning: chmod(): No such file or directory in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 69
מים רבים – Page 20 – מיכאל גורביץ'
מחזאי ובמאי

תמונה תשע עשרה: בבית צילה ורובן- ההתפרקות

 

(אררט מאזין לטלפון הסלולרי. צביקה מתהלך בחדר כאחוז תזזית, אורלי רובן וצילה מקשיבים)

אררט: (סוגר את הסלולרי) אין תשובה. סער לא עונה.

צביקה: (מתפרץ לעברו) אתם תשלמו על זה ביוקר!

רובן: צביקה…

צביקה: אל תגיד לי צביקה! החבר שלו מסתובב עם אשתי, ואתה אומר לי צביקה?! (לאררט) ביוקר רב אתם תשלמו על זה!

רובן:  סלח לי, צביקה, אבל להאשים אותם בזה שרלי… זה באמת לא נשמע לי הגיוני.

צביקה: מה לא נשמע לך הגיוני?!

(אררט מסמן לצילה ושניהם יוצאים לחדר השינה)

רובן: יש לך טענות?-  לרלי.

צביקה: מי אמר שיש לי טענות?

רובן: אין לך טענות?

צביקה: אין לי טענות.

רובן: אז בסדר.

צביקה: בסדר גמור.

רובן: מעניין… אשה נעלמת  באמצע הערב עם גבר ובעלה רגוע. אני לא יודע מה עובר לך בראש?

צביקה: מה אתה יודע מה עובר לי בראש? אתה קורא מחשבות?

רובן: לא עובר לך בראש?

צביקה: אני אגיד לך מה עובר לי בראש. כבר רבע שעה אני חושב לעצמי איפה אשתך.

רובן: איפה אשתי? (מביט סביב) צילה!

(רץ למטבח, צביקה אחריו, אחר כך רץ לחדר השינה. מחדר השינה יוצאים צילה ואררט מכוסים בסדין, אחרים  רובן וצביקה)

צילה: רובן, זה לא מה שאתה חושב.

רובן: מה את יודעת מה אני חושב? מה את, קוראת מחשבות?

צביקה: (לאורלי)  מוצא אותה בחדר שינה עם מוכר מערוץ הקניות…

רובן: אל תתערב.

צביקה: אני מתערב?  (לאורלי)  בלי בגדים… בחושך…ויושבת לו על הזין!

(שהייה קצרה)

רובן: היא לא ישבה לו על הזין.

צביקה: אז על מה?

רובן: (לצילה) את ישבת לו על הזין?

צילה: לא.

רובן: (לצביקה) אתה רואה.

(הדלת נפתחת ורלי נכנסת, היא רטובה ומכוסה ביריעת ניילון)

צילה: רלי! מה קרה?

רלי:  סער דן… טבע…

צילה: איך?

רלי: נכנסנו לים… המים סחפו אותי…הבגדים שלי נעלמו… תני לי משהו ללבוש…

צילה: בחדר השינה…

(רלי יוצאת לחדר השינה)

היא מרטיבה את הרצפה…

(שהייה. הסבתא מתגלגלת פנימה על הכסא. רובן נגש להחזיר אותה)

רובן: מה היא עשתה עם סער דן בים?

צביקה: (לאררט) אתם תשלמו על זה ביוקר רב. למי אתם שייכים?

אררט: למה אתה מתכוון, צביקה?

צביקה: למי אתם שייכים? לראשות השידור? לערוץ שניים? לכבלים?

אררט: לא, אנחנו ערוץ עצמאי.

צביקה: (לרובן) מחר מכתב מעורך דין. (לאררט) אני אסגור אותכם. גמרנו!

(רלי נכנסת לבושה בבגדיה של צילה, שהייה) 

רלי: (לצביקה) ירדנו לראות את המכונית ואז הוא הציע לי לרדת איתו לחוף כי הוא רצה להראות לי משהו.

רובן: התפשטתם?

רלי:  הוא רצה להסביר לי משהו בקשר לחליפת צלילה.

(רובן מתחיל לצחוק)

צביקה: (לוקח את רלי הצידה) תגידי לי, איך אני אוכל להסתכל בראי?! מה עשית לי? איך אני אוכל עכשיו אי פעם להסתכל בפנים של צילה ורובן?! מה יגידו לי בעבודה?! איך השכנים יראו אותי?! מחר בבקר זה יהיה בכל העיתונים.

(במהלך הדברים, אררט צוק מתגנב לחדר השינה, מתלבש, ואחר כך הוא ואורלי אור מתגנבים החוצה)

רלי: מה יגידו ומה יראו ומה יגידו. זה מה שיש לך בראש. ואיך אני מרגישה, אתה חושב בכלל? ולמה פתאום אני הולכת עם גבר זר לים, חשבת בכלל? תגיד לי צביקה, מה קנית לי בשנתיים האחרונות? לעצמך קנית את הארבע על שמונה, ואת המכונת גילוח האלקטרונית, ואת היומן הדיגיטלי והחלפת את המחשב שלך פעמיים. ולי? כמה פעמים בקשתי ממך פוד פרוססור? כמה פעמים התחננתי בפניך שתקנה לי את הסט איפור שהיה בחוברת עם המבצע עד השלושים לחודש עם תיק מניקור ופדיקור? כלום אתה לא קונה לי. המבצעים עוברים ועוברים ואני מרגישה שאני כבר לא ילדה. רובן מרוויח פחות ממך וצילה רק השנה כבר קיבלה שני סטים מגבות, ורובן רשם אותה לשני מבצעים של טיסות לתורכיה פלוס מלון, ואת  החגורת הרזיה. הנפש שלי נקרעת מזה, צביקה. אתה יודע מה זה בשבילי להסתכל בחוברת של המכרז הכפול?

יש שבועות שאני לא מעיזה אפילו לפתוח אותה, כי אני יודעת שזה כאב לב, שזה תסכול שזאת בדידות.

(שהייה)

צביקה: אני הולך הביתה. (שהייה) את באה?

(צביקה ורלי יוצאים)

צילה: לקחה את השמלה שלי.

(שהייה. היא פונה לחדר השינה. עוצרת)

מחר ננקה.

(יוצאת. רובן מתיישב. הזקנה מתגלגלת פנימה, לאט, מביטה בו)

רובן: את רוצה לאכול משהו. יש יין, ועוגה מצ’מרינסקי. 


 

Pages: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22