תמונה 7
(לילי לבדה. נכנס צוקרמן, חדג’י מציץ מאחור)
צוקרמן: (בלחש) שלום.
לילי: (בלחש) שלום.
צוקרמן: בדיוק עשר…
(גלפרין נכנס, מוטרד, חוצה את הבמה)
אהלן ישראל!
(גלפרין יוצא)
מה נשמע לילי…?
(מתעלף)
לילי: משה… ? (מחפשת מסביב) רותי… שרה… (חוזרת לצוקרמן) משה…!
(נגשת לצוקרמן, כורעת לידו, מנשקת את שפתיו, מנסה לגבש תחושה באשר לטעמן. חדג’י נכנס, היא קמה במהירות על רגליה)
חדג’י: התעלף?
לילי: (פתאום) מה אתה עושה כאן?
חדג’י: …לא…שמעתי אותך…
צוקרמן…
(שהייה. ללילי)
נבהלת?
לילי: קצת.
חדג’י: צוקרמן!
לילי: פתאום…
חדג’י: רקדת?
לילי: לא הספקתי… אתה?
חדג’י: אני לא רוקד.
(מביט לשמיים)
לילי: מה אתה מסתכל?
חדג’י: תראי. הכוכב הזה שנוסע…
לילי: איפה?
חדג’י: הנה…
לילי: כן…
חדג’י: החללית הרוסית. ספוטניק. היא מקיפה את כדור הארץ.
לילי: (בחיוך) ספוטניק מקיפה את כדור הארץ וצוקרמן לא זז על האדמה.
(מחייכים זה לזו. צוקרמן מתעורר, מתיישב לאט)
חדג’י: (לצוקרמן) בקר טוב.
לילי: (לצוקרמן) אתה מרגיש יותר טוב?
צוקרמן: אני מרגיש מאה אחוז.
מה קרה?
חדג’י: התעלפת.
צוקרמן: זה מהיין.
צוקרמן: (נזכר) הבאתי לך משהו. (מפשפש בכיסיו) רציתי להביא לך משהו. (מפשפש) איפה זה?
חדג’י: אולי נפל לך כשהתעלפת.
צוקרמן: (מחפש מסביב) לא באמת התעלפתי. זה מהיין.
חדג’י: מה זה היה?
צוקרמן: קופסה קטנה, חומה, מעץ.
(חדג’י יורד על ברכיו ומחפש)
חדג’י: איזה גודל?
צוקרמן: (מראה בידו את מידת הקופסה) כזאת בערך.
(שהייה. ללילי)
אח…. איזה שלומיאל אני… (לחדג’י) אין?
חדג’י: עוד לא.
צוקרמן: (ללילי) מעצבן…
נורא יפה את לבושה…
לילי: התחפשתי.
צוקרמן: ברור.
(שהייה. לחדג’י)
אין?
חדג’י: עוד לא.
(שהייה קצרה)
לילי: (מחפשת בשמיים) ראית את הספוטניק?
צוקרמן: את מי?
לילי: החללית הרוסיה שמסתובבת שם…
צוקרמן: (מביט על לילי) איפה?
לילי: נעלמה.
(שהייה)
צוקרמן: (לחדג’י) לא מצאת?
חדג’י: עוד לא.
צוקרמן: (ללילי) אולי נלך לטייל?
לילי: (מבט לחדג’י) אפשר.
צוקרמן: (לחדג’י) אני לוקח את לילי לטיול.
חדג’י: מה היה בתוך הקופסה?
צוקרמן: בובה קטנה של ליצן.
(פונים לצאת) מעניין שמתאהבים לא?
לילי: מה זאת אומרת?
צוקרמן: בחור פוגש בחורה…
(יוצאים)
חדג’י: (אחריהם) עוד מעט צריך לחזור, יש הופעה.
(הוא ממשיך לחפש את הקופסה)
Pages: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30