חיל פרשים אנו

תמונה 6 

(נכנסות שרה ורותי, בנות שבע עשרה, מחופשות ועוטות מסיכות. מתבוננות סביב. חדג’י, בן חמישים,  יוצא)

שרה:  (מסירה את המסיכה) בואי.

רותי: (מסירה את המסיכה)  בואי.

 

לילי: (מסירה את המסיכה) הראש שלי מסתובב.

רותי: זה מהיין. זה יעבור.

לילי:  דבר אחד לא הבנתי.

שרה: מה לא הבנת?

לילי: את הלשון.

שרה: הבעיה שלך היא לא עם הלשון, הבעיה שלך עם השפתיים.

רותי: תראי לה.

שרה: הראיתי לה.

לילי: הבנתי את השפתיים, אבל איך מוציאים את הלשון. מה עם השיניים?

שרה: הפה צריך להיות פתוח.

רותי: תראי לה.

שרה: הראיתי לה.

לילי: תראי לי עוד פעם.

(שרה מתקרבת ללילי ומנשקת אותה. שהייה)

שרה: הבנת?

לילי: והלשון?

(רותי מקרבת את שפתיה לשפתיה של לילי ומנשקת)

לילי: איכס.

 

שרה: כשמתנשקים יש רוק.

לילי: אני לא מתנשקת.

רותי: לא יהיה לך גבר.

לילי: אבל זה מגעיל.

רותי : זה לא מגעיל.

שרה: את לא חייבת להתנשק בפגישה הראשונה.

רותי: לפחות תני לו לגעת.

לילי: איפה?

רותי ושרה: בחזה.

לילי: יש לי חזיה.

רותי: גם לי.

שרה: לי אין

לילי: אמאל’ה

רותי: תני לו להוריד לך.

לילי: להוריד לגמרי?

רותי: תהיה לך צמרמורת…

לילי: מפחיד…

רותי: ואחר כך גל חום…

שרה: ואת כדאי שגם.

לילי: שגם כדאי שמה?

שרה: שתלטפי אותו.

רותי: שלא תשבי כמו גולם.

לילי: ברור.

שרה : ותגידי לו דברים…

לילי: מה?

שרה: נעים לי…  תחבק אותי… (לרותי)   היא יכולה לבכות.

רותי: רק לא יותר מידי.

שרה: היא חייבת להתרגש.

רותי: להתרגש, ושירגיש.

לילי: רגע! סליחה! מה שירגיש?

רותי ושרה: שאת מתרגשת.

לילי: מה שעה?

שרה: בטח עשר עוד מעט.

לילי: עופו.

רותי: אנחנו עפות.

שרה: (מנשקת אותה על לחיה) בהצלחה לילי.

לילי: תודה.

רותי: (מנשקת אותה על לחיה) בהצלחה לילי.

לילי: תודה.

שרה: אני להופעה.

רותי: אני למצוא את אביתר.

(שרה ורותי יוצאות)

Pages: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30