תמונה שלישית
(האשה נגשת לדלת ומנסה לפתוח אותה. לשווא. היא אובדת עיצות. מגלה את הקהל. נבוכה מאד. היא מתקרבת לשפת הבמה)
האשה: (לקהל) לא נפתח. זה… סגור כנראה. אולי יש אינסטלטור באולם? (מביטה סביב)
גבר 1: (עולה לבמה) אפשר לעזור לך, גברתי?
האשה: (באנחת רווחה) כן, תודה. תראה, בעלי נכנס דרך הדלת הזאת ולא יוצא ועכשיו אני רואה שזה נעול.
גבר 1: ממ…
האשה: אתה שרברב?
גבר 1: לא, אני עורך דין.
האשה: (בהערכה רבה) באמת? אז מה אתה אומר?
גבר 1: (נגש לדלת ומנסה לפתוח אותה) סגור.
האשה: כן.
גבר 1: השאלה היא, אם החליפו את המנעול.
האשה: סליחה?
גבר 1: החליפו את המנעול?
האשה: מתי?
גבר 1: מאז שבעלך נכנס?
האשה: לא חושבת. זה חשוב?
גבר 1: מאד. אם לבעלך היה מפתח למנעול הקודם ובינתיים החליפו את המנעול, הרי פירושו של דבר שנעלו אותו, כיוון שבעצם, נטלו ממנו את היכולת לפתוח את הדלת.
האשה: (מבינה) אהה.
גבר 1: לכן אני אחזור על השאלה: האם החליפו את המנעול?
האשה: אבל לבעלי לא היה מפתח גם למנעול הקודם.
גבר 1: אלא?
האשה: אלא מה?
גבר 1: סליחה?
האשה: אמרת אלא… לא?
גבר 1: כן.
האשה: נו?
(שהייה קצרה)
גבר 1: תראי, נראה לי שאת קצת נרגשת. אני מציע שתשבי לך באיזה מקום (תר אחרי כסא) ותתני לי לטפל בעניינים. (כיוון שאין כסא על הבמה, הוא יורד לאולם, נגש אל אחת הצופות, מקים אותה ולוקח את כסאה) תואילי בטובך, הגברת לא מרגישה טוב. (חוזר לבמה עם הכסא, מושיב את האשה. נגש לדלת ובודק אותה. מופתע) ממ… אני רואה שאין כאן בכלל מנעול.
האשה: לא?
גבר 1: לא. הטעית אותי, אם ככה.
האשה: לא, אני… לא… אני…
גבר 1: השאלה היא לא של מנעול, אלא של סגירה אחרת. אולי חשמלית.
האשה: (מביטה סביב) היה כאן חשמלאי. (לקהל) אולי ישנו איזה חשמלאי באולם.
גבר 2: (עולה לבמה) אפשר לעזור?
האשה: אתה חשמלאי?
גבר 2: (מראה לה את כרטיס הביקור שלו) לא, אני עורך דין. (כמו בחשאי) אנחנו נקח ממנו את הדירה ואני מעריך שתוכלי גם לקבל סכום חדשי יפה.
האשה: סליחה?
גבר 2: אין דבר, זה בסדר. (לגבר 1) מה העילה לגט? אני מבין שהוא החליף את המנעול.
גבר 1: ככה היא טענה.
האשה: רגע…
גבר 2: בדקת?
גבר 1: מתברר שאין מנעול.
גבר 2: אין מנעול?
גבר 1: אין מנעול.
גבר 2: מה המצב הנפשי שלה?
גבר 1: לא שקט. בהחלט לא שקט.
גבר 2: (מתבונן בה, ואחר כך לגבר 1) אולי שרופא יבדוק אותה? תן לי. (פונה לקהל)
גבר 1: (לאשה) את רוצה לשתות משהו?
האשה: אחר כך.
גבר 2: יש רופא באולם?
גבר 3: (עולה לבמה) אפשר לעזור לכם?
גבר 2: אתה רופא, דוקטור?
גבר 3: עורך דין.
גבר 1: (לגבר 2) למה רופא?
גבר 2: צריך לתת לה משהו להרגעה. (בעקבות גבר 3) אבל אמרו רופא.
גבר 3: (שהתבונן באשה, לגבר 2) מה זה, ענין של אשפוז? תנו לי. (פונה לאשה)
גבר 1: (לגבר 2) הוא רופא?
גבר 2: הוא חרש.
גבר 3: (לאשה) כמה זה שתיים ועוד שתיים?
האשה: (חסרת אונים) ארבע.
גבר 3: נכון. ארבע ועוד ארבע.
האשה: שמונה.
גבר 3: נכון. שמונה ועוד שמונה.
האשה: (שזעמה הולך וגובר) שש עשרה.
גבר 3: נכון. (לגברים האחרים) בינתיים היא די שולטת. אבל תכף נראה. (לאשה) את טוענת שבעלך החליף את המנעול.
האשה: לא.
גבר 3: עכשיו לא, מה? נשאל אחרת: את טוענת שהמנעול הוחלף?
האשה: לא.
גבר 3: (לגברים 1 ו-2) לאט היא נסוגה. יש עדות בשבועה שלה?
גבר 1: לא.
גבר 3: חבל. (לאשה) גברתי, את טוענת מה?
האשה: בעלי נכנס דרך הדלת הזאת ולא יצא. (בבכי) הוא רצה שההצגה תתחיל. זה הכל. ועכשיו הדלת לא נפתחת. אני רוצה את בעלי והביתה.