תמונה שמונה עשר
(האדם יוצא מן הבמה, רואה שהיא ריקה)
האדם: אני לא מבין כלום. אני לא מבין שום דבר. איפה אשתי? מה קורה כאן. (זועק פנימה) צאו החוצה כולכם. אם אתם רוצים מלחמה, תקבלו מלחמה.
(קרברוס נכנס. שהייה)
מי אתה?
קרברוס: מי אתה?
האדם: אשתי נכנסה לכאן. אני רוצה אותה. מי אתה?
קרברוס: קרברוס.
האדם: אתה מהתאטרון?
קרברוס: אני שומר.
האדם: איפה אשתי?
קרברוס: (מצביע את תוך הבמה) שם.
(האדם מנסה להכנס, קרברוס עוצר בעדו)
איפה אתה?
האדם: אני רוצה לקחת אותה.
קרברוס: לא.
האדם: לא?
קרברוס: לקחת אותה לא. האדס לקח. האדס לתת.
האדם: מי זה האדס?
קרברוס: זה מנהל.
(האדם מנסה להכנס. הם נאבקים. קרברוס גובר עליו ומפיל אותו לארץ)
איך אתם באים כאן, כולם, תמיד ערב, כמו פינגוינים סערה, זוג, תמיד זוג, כמו נוח תיבה, יושב מול במה, כמו בית מקדש מזבח – פותח עיניים, רוצה הצלה, רוצה תקווה. מה? מה יש? שם בחוץ פחד, אה? בורחים פה אולם שחור. מה יש פה? אולם שחור. כולם כמו עז בדיר. יש ערב, כולם פה. למה? קצת מוסיקה, קצת רעש, קצת צחוק, קצת לבכות, אור, דלת, אה? עיקר לא שקט. אה… זה הפחד בורחים. שקט. שקט גדול. מה רוצים אנחנו כאן יעשו לכם. יכסו לכם שקט. כמו כואב ראש לוקח כדור, כואב שקט, לוקח רעש. (צועק) לא רוצה רעש, רוצה שקט. (בשקט) לא מתחיל הצגה, עושה שקט. מה עושים דגים – צריך מים – בא פה. זה הצגה שקט. מפחד, מה? זה שקט זה נולד שדים, מפלצת פחד זה. פחד. זה אתם בורח תמיד. משקט. רוצים רעש, לכסה, לכסה שקט. צפצוף אוטו, שירים אהבה, כותב נייר, עפרון עושה קחח.. קחח… שם נוצה, כובע, מעילים פרווה, אוטואים יפה, רוצים לשחק – מלך, ראש ממשלה, דפלמה, עשיר, עני, עוכר דין, קלרינט, מסיכה הכל, שחקנים כולם. תראה שקט, זה ראי, זה ראי גדול – שקט. רואה כמו אתה, לא כמו רוצה כמו אתה. תשמע שקט.