תמונה חמש עשרה
(נכנס גבר 1)
האשה של האור: אל תסובב, האיש הזה הוא שחקן.
האדם: איפה? (מסתובב)
גבר 1: זה אתה?!
האדם: איפה אשתי?
גבר 1: איפה אשתך? איפה אתה?!
האדם: מה זה?
גבר 1: (על האשה של האור) מי זאת?
(נכנס גבר 2)
האשה של האור: (לאדם, באימה) השחקן השני.
האדם: איפה אשתי?
גבר 2: אשתך חולה.
האדם: אני רוצה לראות אותה.
גבר 2: היא לא רוצה לראות אותך. אל תדאג. אני מטפל בה. ואני רואה שאתה מטפל בעצמך. כמה זמן אתה מכיר את הגברת הזאת?
(נכנס גבר 3, שולף מצלמה ומצלם את האדם ואת האשה של האור)
האשה של האור: מה זה?
האדם: איפה אשתי?
גבר 3: מה הצעקות? דבר כמו בן אדם.
האדם: איפה אשתי?
גבר 3: למה זה מעניין אותך פתאום? מה נזכרת? (לאשה של האור) גברתי, כמה זמן את מכירה כבר את האדון הזה?
האשה של האור: (לאדם) בוא נמצא מכאן, אני לא יכולה יותר. שלושתם שחקנים.
האדם: (לאשה של האור) אני אפסיק את המשחק הזה, אל תדאגי. תקשיבו טוב שלושתכם. (מתקרב אליהם, השלושה קפואים במקומם) הגברת הזאת טוענת שאתם שחקנים, זה נכון? איזה הצגה אתם משחקים? (לגבר 3) מה, אדון עורך דין? (לגבר 2) איזה הצגה, מר עורך דין? (לגבר 1) למי אתם משחקים, אדון עורך דין? ואני אומר לכם שאתם שולשה פוחלצים! מה אתם אומרים על זה? (שהייה) לא אומרים? מה זה? לא כתבו לכם טקסט? לא יודעים לדבר? (לאשה של האור) צדקת. שחקנים. (לשלושה) אני מפתיע אותכם, מה? הטקסט שלי לא בעלילה שלכם, מה? טוב, אז תשמעו מה אני אעשה. אני אחזור לעלילה שלכם ואני אלך לקחת את אשתי.
(הוא מנסה להכנס. גבר 1 וגבר 3 לופתים אותו בזרועותיו בשעה שגבר 2 בועט בבטנו. כל זה קורה במהירות רבה. הוא קורס)
שלושתם:(שולפים כרטיסי ביקור) תמסרי לו בבקשה, אם הוא צריך ייעוץ משפטי – זה המספר שלי. (מניחים את הכרטיס עליו)
גבר 1: זהו.
גבר 3: כן.
גבר 2: נראה שגמרנו.
גבר 1: בהחלט. אם האשה לא רוצה לחתום על יפוי כוח, אין שום טעם לרדוף אחריה.
גבר 3: לא. בשום אופן לא.
גבר 2: לא, לא.
גבר 1: אז תודה רבה לכם. (לוחץ ידו של גבר 3)
גבר 3: גם לך.
גבר 2: (לוחץ ידו של גבר 1) תודה רבה. להתראות.
גבר 3: (לוחץ ידו של גבר 2) תודה. שלום.
(הם ניצבים כמה שניות ואז לפתע, מזנקים פנימה, אל תוך הבמה)