מחזאי ובמאי

הצגות בקאמרי

הצגות שביים בתיאטרון הקאמרי של תל אביב

| תמונות | טקסט | וידאו

היוצרים:

מאת חנוך לוין
בימוי: מיכאל גורביץ’
תפאורה ותלבושות: רות דר
מוסיקה: ערן דינור
תאורה: פליס רוס

תקציר המחזה:

מערכה ראשונה: קרום, רווק שעלומיו חלפו, חוזר מטיול בחוץ לארץ לבית אמו בשכונה עניה ולזרועות טרודה, חברתו לשעבר האוהבת אותו ומחכה לו שיתחתן איתה. הוא עצמו חולם על נשים יפות, חיי עושר, וקריירה של סופר מצליח. בלחץ הגיל, הסביבה ואמו הוא מחליט לבסוף לשאת את טרודה, אך פגישה מקרית עם צוויצי, נערה יפה ועשירה המביאה אליו משב-רוח של העולם הגדול, מציתים בו מחדש את כסופיו לחיים אחרים, יפים יותר. לא הוא, אלא דווקא חברו החששן והחולה תוגתי, עושה את הצעד הנועז אל חיי הנשואים ומתחתן עם בחורה עליזה ומכוערת בשם דופה.

מערכה שניה: קרום מבטל את נשואיו לטרודה, וזו, מתוך מפח-נפש, נישאת בחופזה לתכטיך, מין מלקט פירורים כנוע שחיכה לה כל העת. תוגתי החולה נחלה באמת – אולי מחנת ההעזה היתירה שבמעשה נשואיו – מנותח ומת, בעוד דופה אשתו חסרת המזל נוסעת אל חוסר מזלה במקומות אחרים. קרום נתקף בבהלה קדחתנית, אך אינו עושה דבר כדי לשנות את גורלו. הכתיבה נשארת בגדר חלום. נסיון חיוור אחד שלו להשיג את צוויצי היפה והעשירה נכשל. מותה של אמו מותיר אותו נתון עדיין באותה הזיות שוא לגבי עתידו, אך הפעם, בודד מתמיד, מסוגר בעצמו מתמיד, משותק מלפעול, משותק אפילו מלבכות.

| תמונות | טקסט | וידאו

מאת גוגול
נוסח עברי ובימוי: מיכאל גורביץ’
תפאורה ותלבושות: רות דר
מוסיקה: ערן דינור
תאורה: פליס רוס

מאת יוסף בר-יוסף
בימוי: מיכאל גורביץ’
תפאורה: אלכסנדר ליסיאנסקי; סרגיי ברזין
תלבושות:סרגיי ברזין
מוסיקה: מני כץ
תאורה: מישה צ’רניאבסקי

| תמונות | טקסט | וידאו
נוסח עברי: אהוד מנור
בימוי: מיכאל גורביץ׳
תפאורה: ותלבושות אדריאן ווקס
מוסיקה: יוני רכטר
תאורה: אבי יונה בואנו(במבי)
שפה ודיבור: נגה יתומי־רביב
הדמויות(לפי סדר הופעתן):
אורסינו, דוכס איליריה: אביתר לזר
קוריו, ג’נטלמן בשירות הדוכס: רונן נועז
ולנטין, ג’נטלמן בשירות הדוכס: נדב אסולין
ויולה, מאוהבת באורסינו: לימור גולדשטיין
רב־חובל, ידיד של אוליביה: שמעון מימרן
אוליביה, רוזנת עשירה: אסנת פישמן
סר טובי בלץ’, דוד של אוליביה: רוני בליץ
מריה, משרתת של אוליביה: אודליה מטלון
סר אנדרו אגיצ’יק: ארז שפריר
פסטה השוטה, משרת של אוליביה: רמי ברוך
מאלווליו, סוכן הבית של אוליביה: יורם חטב
אנטוניו, רב־חובל, חבר של סבסטיאן :שמעון מימרן
סבסטיאן, אחיה של ויולה: דודו ניב
כומר: רוני סיני
משתתפים נוספים: אורון אבידן, גיא הררי, עמי צביאלי, איל רובין.
גיטרה: יחיאל חסון
הצגה ראשונה: 18.1.97
משך ההצגה: כשעתיים ועשרים דקות כולל הפסקה
מאת ויליאם שייקספיר
נוסח עברי: אהוד מנור
בימוי: מיכאל גורביץ׳
תפאורה: ותלבושות אדריאן ווקס
מוסיקה: יוני רכטר
תאורה: אבי יונה בואנו(במבי)
שפה ודיבור: נגה יתומי־רביב
הדמויות(לפי סדר הופעתן):
אורסינו, דוכס איליריה: אביתר לזר
קוריו, ג’נטלמן בשירות הדוכס: רונן נועז
ולנטין, ג’נטלמן בשירות הדוכס: נדב אסולין
ויולה, מאוהבת באורסינו: לימור גולדשטיין
רב־חובל, ידיד של אוליביה: שמעון מימרן
אוליביה, רוזנת עשירה: אסנת פישמן
סר טובי בלץ’, דוד של אוליביה: רוני בליץ
מריה, משרתת של אוליביה: אודליה מטלון
סר אנדרו אגיצ’יק: ארז שפריר
פסטה השוטה, משרת של אוליביה: רמי ברוך
מאלווליו, סוכן הבית של אוליביה: יורם חטב
אנטוניו, רב־חובל, חבר של סבסטיאן :שמעון מימרן
סבסטיאן, אחיה של ויולה: דודו ניב
כומר: רוני סיני
משתתפים נוספים: אורון אבידן, גיא הררי, עמי צביאלי, איל רובין.
גיטרה: יחיאל חסון
הצגה ראשונה: 18.1.97
משך ההצגה: כשעתיים ועשרים דקות כולל הפסקה
| תמונות | טקסט | וידאו

היוצרים:
מאת ברט שבלוב; לארי גלברט
עפ”י פלאוטוס
פזמונים: סטיבן זונדהיים
נוסח עברי: דן אלמגור ומיכאל גורביץ’
בימוי: מיכאל גורביץ’
תפאורה ותלבושות: מיקי בן-כנען
תאורה: חני ורדי
הדרכה קולית: רחל הוכמן
עיבודים וניהול מוסיקלי: יוני רכטר

תקציר ההצגה

עלילת המחזה ודמויותיו לקוחות מתוך יצירותיו של פלאוטוס, גדול מחברי הקומדיות בכל הזמנים – המחזאי ממנו שאלו שקספיר ומולייר את המשובחות שבקומדיות בקלסיקה העולמית.
“דבר מצחיק קרה…” הוא עיבוד לשבע קומדיות ב’מכה’ אחת, עם פזמונים מאת סטיבן זונדהיים, אחד מגדולי הכותבים למחזות מוסיקליים.

עלילת המחזה פשוטה מאד: הרו, בחור צעיר כבן שבע-עשרה, שהוריו יוצאים לבקר את סבתו החולה, מאוהב בקורטיזנה יפה, פיליה שמה, הנמצאת בביתו של ליקוס, סרסור הזונות, אלא שהאומללה, נמכרה לגנרל המפורסם מילס גלוריוזוס, העומד לבוא עם כמה מחייליו ולקחתה, אם לא ימצא פסאודולוס, עבדו של הרו, פתרון לבעייה, על אף השמירה הקפדנית של היסטריום, עבדם הבכיר של הורי הנער, דומינה ובעלה הסנילי סנקס, שחוזר במפתיע מן הכפר ומתאהב בטעות באותה פיליה עצמה, ומנסה לשכב איתה בביתו של ארוניוס הקשיש, הנעדר מביתו זה עשרים שנה, מפני שהוא מחפש אחר שני ילדיו האבודים שנחטפו פעם בידי שודדי-ים אכזריים (טרגדיה איומה), אלא שאז חוזרת אשתו האימתנית החושדת בבעלה ואז כל העסק באמת מסתבך.

מאת סופוקלס
נוסח עברי: אהרון שבתאי
בימוי: מיכאל גורביץ’
תפאורה: דרור הרנזון
תלבושות: ג’ודי לוין
מוסיקה: יוני רכטר
תאורה: ניב שדה

| תמונות | טקסט | וידאו

מאת מולייר

נוסח עברי: נסים אלוני

בימוי: מיכאל גורביץ’

תפאורה: משה שטרנפלד

תלבושות: טובה קליינר-סדן

מוסיקה: יוני רכטר

תאורה: אבי-יונה בואנו(במבי)

משתתפים (לפי סדר הופעתם):

אבנר חזקיהו

ארגאן

תיקי דיין

טואנט

רמי הויברגר

אנגיליק

אבי פניני

בלין

מיכה מורים/שמוליק לוי

מסייה דה-בר-נקי

אלברט כהן

בראלד

ניר רון

קלאנט

יהויכין פרידלנדר

דר׳ דיאפוארוס

ארז שפריר

תומאס דיאפוארוס

רמי חזקיהו

לואיזון

מיכה מורים/שמוליק לוי

מסייה שאלשאל

יהויכין פרידלנדר

דר דה קק

רמי הויברגר, רמי חזקיהו

רופאים

אבי פניני, ארז שפריר, ניר רון

נגנים:

פסנתר: ניר ברנד

כינור: תומר הופמן

 

הצגה ראשונה: 15.12.90

משך ההצגה: כשעתיים, כולל הפסקה.

 

מה יקרה הערב בתיאטרון הקאמרי בהצגת ״החולה המדומה״? (מתוך התכניה)

אמנם תראו, ובכל זאת נספר:

ארגאן, בעל בעמיו, אלמן עם שתי בנות, אנג’ליק ולואיזון, ונשוי בפעם שנית לגברת נכבדה ששמה בלין – חולה.

אכן אפשר שארגאן

אולי חולה רק בעיני עצמו, אך רופאיו המרובים, ובעיקר הדוקטור דה-קק והרוקח שאלשאל, משתדלים, מכל מיני טעמים, לרפא אותו, ומפטמים אותו בחוקנים, בעלוקות, ומה-לא.

הערב מחליט ארגאן

להשיא את בתו, אנג’ליק לתומאס דיאפוארוס, בנו של הרופא המהולל, הדוקטור דיאפוארוס, מתוך תקווה לקנות מקום של קבע בחיקה של משפחה-רפואית כלבבו, ואף לזכות בממון שעתיד ליפול בחלקו של החתן המיועד.

אלא ש –

שוד ושבר! אנגיליק התאהבה בבחור נאמר-אביון ששמו קלאנט, ורק אליו יוצא לבבה.

ארגאן זועם!

ארגאן חולה אך הוא זועם!

הוא מאיים כי ישלח את אנגיליק לבית-מנזר אם לא תציית לו. ובית־מנזר, לפי טואנט, המשרתת־אדונית-הבית, הוא תקוותה של בלין, המצפה כי כל כספו ורכושו של ארגאן החולה יפלו בחלקה שלה, בעזרת הנוטריון הכי-הגון בפאריז, הלא הוא מסייה נקי דה בר-נקי.

אך אל פחד!

טואנט נחלצת לעזרתה של אנג’ליק והיא אף נעזרת בדודה של אנג’ליק, אחיו של ארגאן, הלא הוא בראלד, הולל מפוכח השם לקלס רופאים וחולים כאחד, והוא גם דודה הלא-כל-כך משפחתי של טואנט עצמה.

לא נגלה לכם איך תוכיח טואנט לארגאן עד כמה כוזבת אהבתה של בלין, ואף לא נספר איך יזכה קלאנט באנג׳ליק, ואף נסתיר איך יפטור בראלד את ארגאן מחוליו, אך נבטיחכם כי, טפו טפו טפו, אולי לא יכלו חולים מן הארץ אך סוף ההצגה בכי טוב.

נסים אלוני

| תמונות | טקסט | וידאו

היוצרים
מאת ויליאם שקספיר
נוסח עברי: מאיר ויזלטיר
בימוי: מיכאל גורביץ’
תפאורה: משה שטרנפלד
תלבושות: איילת הרפז
מוסיקה: יוני רכטר
תאורה: אבי יונה בואנו (במבי)