Warning: fopen(/home/kolisot3/public_html/michaelgurevitch.co.il/wp-content/uploads/wp-file-manager-pro/fm_backup/.htaccess): failed to open stream: No such file or directory in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 60

Warning: fwrite() expects parameter 1 to be resource, boolean given in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 62

Warning: fclose() expects parameter 1 to be resource, boolean given in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 63

Warning: fopen(/home/kolisot3/public_html/michaelgurevitch.co.il/wp-content/uploads/wp-file-manager-pro/fm_backup/index.html): failed to open stream: No such file or directory in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 67

Warning: fclose() expects parameter 1 to be resource, boolean given in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 68

Warning: chmod(): No such file or directory in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 69
השינה והאש – Page 18 – מיכאל גורביץ'
מחזאי ובמאי

מערכה שנייה

 

 

תמונה 17

 

(דירתה של פוליאנה. נכנסים פוליאנה וד”ר סוסלר)

סוסלר: אז כאן את גרה?

פוליאנה: אין לי מיטה זוגית.

סוסלר: לא נורא. בכלל לא נורא. נפרוש סדין על השטיח,  יש לך סדין שאפשר לפרוש?

פוליאנה: אני אביא.

(יוצאת. סוסלר מביט סביב. פוליאנה חוזרת עם מצעים)

סוסלר: אני אפרוש. כמו בשיר השירים: ערשינו רעננה.(הוא לוקח ממנה את המצעים)

פוליאנה: אני תכף באה. (יוצאת)

(סוסלר פורש את המצעים. פוליאנה חוזרת בכותונת לילה)

סוסלר: או… (מתיישב על הכסא, רומז לה על ברכיו) בואי.

(פוליאנה מתיישבת על ברכיו, הוא נושק לזרועה, היא נבהלת)

הבהלתי אותך?

(הוא מלטף את ראשה ואת זרועה)

פוליאנה: אתה באמת רופא?

סוסלר: כן.

פוליאנה: ואתה לא נשוי?

סוסלר: לא. בינתיים לא. אבל אני מחפש. האהבה היא כמו אש. בלי תנועה

מתמדת היא מפסיקה להתקיים. התקווה היא  החמצן של האהבה. גם הפחד.

פוליאנה: איך?

סוסלר: מה איך?

פוליאנה: איך אתה מחפש?

סוסלר: הנה אני מחפש, בידיים. (צוחק)

פוליאנה: ואיך עוד?

סוסלר: אני פוגש, אני משוחח, אני תר. אפילו בוידאו.

פוליאנה: אין לי טלויזיה.

(שהייה)

סוסלר: ואת- מחפשת?

פוליאנה: לא. כן. לא.

סוסלר: לא או כן או לא? (צוחק)

פוליאנה: (קמה) אני עייפה.

סוסלר: אפשר ללכת למיטה. זאת אומרת לשטיח. (צוחק)

(פוליאנה נשכבת מיד, הוא מוריד חולצה ומכנסיים ונשאר בתחתונים ארוכים ובגופייה)

לכבות את האור?

פוליאנה: אפשר.

(הוא מכבה את האור ונשכב לידה. היא קמה מיד ומדליקה את האור)

סוסלר: מה קרה?

פוליאנה: שמעתי משהו.

סוסלר: מישהו צריך לבוא?

פוליאנה: לא. באמת אתה רופא?

סוסלר: כן, חמודה. (מתלוצץ) את רוצה שאני אראה לך תעודה?

פוליאנה: לא. מה פתאום. רק שאלתי.

(שהייה)

סוסלר: בואי, תשכבי לידי.

(מכבה את האור, מתיישבת לידו)

כשראיתי אותך בבית הקפה, היתה לי הרגשה חמה. אופפת אותך איזו תחושה של בית.

פוליאנה: יש לך כאן תעודה?

סוסלר: (קם,  מדליק את האור, נגש למכנסיו מוציא את ארנקו, שולף תעודה ומראה לה) בסדר?

פוליאנה: אני קצת עייפה.

סוסלר: בואי, נכבה את האור ונלך לישון.

(הוא מכבה את האור, היא נשכבת, הוא שוכב לידה, הם מתחילים להתלטף, היא מתחילה להאנח אבל פתאום היא קמה  מדליקה את האור ויוצאת)

פוליאנה: סליחה רגע.

סוסלר: מה קרה?

פוליאנה: (חוזרת עם תפוח עץ) אני קצת רעבה.

סוסלר: מאד נעים לאכול תפוח בלילה. “הנחש השיאני ואוכל”. (צוחק)

פוליאנה: (מפסיקה לאכול) יש לי קצת בחילה.

סוסלר: (במן דאגה) את מרגישה בחילה.

פוליאנה: קצת.

סוסלר: איפה, תראי לי.

פוליאנה: (מניחה את ידה על בטנה) כאן.

סוסלר: תני לי לראות. (מניח יד על בטנה)כאן?

(פוליאנה נושכת את כתפו. סוסלר צורח מכאב ומבהלה)

אחח… למה נשכת אותי.

פוליאנה: סליחה.

סוסלר: מה זאת אומרת סליחה, למה נשכת אותי?!

(היא פורצת בבכי. הוא מתחיל להתלבש)

תראי, אני מבין, לכולנו יש קשיים, לא נורא. אני חושב שאני אלך עכשיו. יש לי כאן את הכרטיס של חברת הוידיו, למה שלא תגשי. (שולף את כרטיס מארנקו) זאת שיטה מצויינת. סוף סוף אנחנו חיים בעולם מודרני, למה לא להקל על עצמנו. החיים קשים גם בלי כל ה… אלי אני לא מוצא חן בעינייך. לא נורא. סליחה שאני מסתלק ככה, אבל יש לי מחר יום עבודה קשה, אני קם מוקדם, רץ כל היום בשמש, שמחתי להכיר אותך, אני אצלצל, או צלצלי את, שלום. להתראות. להתראות. תודה. סליחה.

(הוא יוצא. היא נשארת לשבת, מביטה בכרטיס שנתן לה)

 

Pages: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38