תמונה 14
(נכנסים הרופא והאחות, אחריהם רם ואלה)
הרופא: (לאחות) זה מה שחשבתי.
אלה: מה יש לה?
הרופא: היא ישנה.
רם: למה היא לא מתעוררת?
הרופא: לפי דעתי, היא לא מתעוררת כי היא לא רוצה להתעורר.
רם: מה זאת אומרת?
הרופא: בכל העיר נדרמים אנשים ולא מתעוררים. דופק נורמלי, לחץ דם נורמלי, לב, ריאות, הכל בסדר. ונרדמים. למה? יש לי תאוריה, אבל בינתיים- דממה.
רם: אז מה לעשות?
הרופא: אתה חבר שלה?
רם: כן.
הרופא: אתה אוהב אותה?
רם כן.
הרופא: אני לא בטוח. (שהייה) א-ני לא ב-טו-ח. אילו היית אוהב אותה, היא לא היתה נרדמת. ראית פעם בן אדם שאוהבים אותו- ונרדם? לא ראית.
השושנה החולה, מכירים?
(הם מגיבים במבוכה)
האחות איזולדה.
איזולדה: הה שושנה, את חולה!
התולעת הנסתרה
המרחפת באישון ליל
בתוך ילל הסערה,
מצאה את הערוגה
של שמחתך הארגמנית
ואהבתה, סודית, קודרה,
על חייך חורבן תמיט.
הרופא: ויליאם בלייק.
(שהייה)
רם: איזו תולעת?
הרופא: שלום לכם.
(הרופא והאחות פונים לצאת)
רם: מתי היא תתעורר.
הרופא: על פי הנסיון עם הנרדמים האחרים, בעוד שלושה ימים. מה שיקרה אז, תלוי בך.
(רם מביט באחרים ופונה לחדר השינה)