מחזאי ובמאי

תמונה 2: העיתון של מחר

 

(מוסקבה. מרפאה. הרופא, ד”ר פוזניק, מלווה מטופל החוצה, בשלב

הזה הם מדברים רוסית)

מטופל: ספסיבה דוקטור. ספסיבה וום בלשויה זה פסיו. (תודה דוקטור. אני מודה לך על כל מה שעשית בשבילי)

ד”ר פוזניק: פסליידושי נידייליה (בשבוע הבא)

מטופל: ווסריידו וופיאט. יא בודו זייס ווסריידו רובנה וופיאט. ספסיבה וום בלשויה (ביום רביעי בחמש. אני אהיה כאן ביום רביעי בחמש. תודה רבה)

(המטופל יוצא)

מריה, גזייטו. (מריה, העיתון)

גולי: מיד תכנס  מריה, אחות במרפאה, שעובדת עם הרופא.

(נכנסת מריה, האחות, כבת עשרים, בידה עיתון. מגישה לו את

העיתון)

המנהל: נחמד. (צלצול פלאפון) הלו. (יוצא)

(פוזניק מתיישב, פותח את העיתון ומתחיל לעיין בו. מריה יוצאת)

פוזניק:  מריה!

(מריה נכנסת)

ראי נא מה כתוב פה!

(קורא מן העיתון)

“במלאת שבוע למותו של הגנרל אנטון פופה, החלה אלמנתו בגיוס תרומות להנצחתו”.

מריה: ובכן?

פוזניק: אינך מבחינה בדבר מה מוזר?

מריה: לא.

פוזניק: גנרל אנטון פופה… מה שמו של המטופל אשר עומד לבוא אלינו בארבע ארבעים וחמש, בעוד פחות (מציץ בשעונו) משני רגעים?

מריה: גנרל אנטון פופה. אלוהים ישמור… הוא מת!

פוזניק: מתי לדעתך הוא מת?

מריה: כתוב  בעיתון… במלאת שבוע למותו… ובכן, לפני שבוע.

פוזניק: אבל הוא הזמין תור  הבוקר.

מריה: (תופסת) נכון!

פוזניק: מעניין.

(צלצול בדלת. שהייה קצרה)

ארבע ארבעים וחמש.  פתחי את הדלת, מריה היקרה.

(מריה יוצאת לפתוח את הדלת, פוזניק מעיין בעיתון)

תשעה באפריל , מה מוזר הדבר.

(נכנס הגנרל פופה, אחריו מריה)

פופה: ד”ר פוזניק היקר!

(לוחצים ידיים)

פוזניק: מה שלומך גנרל פופה.

פופה: מצוין ,מעולם לא הרגשתי טוב יותר. באתי לבדיקות שגרתיות.

פוזניק: היכנס נא, ואני אצטרף אלייך כהרף קט.

(הגנרל יוצא)

פוזניק: מריה, ראי נא את תאריך העיתון.

(מריה מתקרבת אליו. הוא מצביע על ראשית העמוד)

מריה: תשעה באפריל אלפיים ושש.

פוזניק: ומהו התאריך היום?

מריה: שניים באפריל ?! (שהייה קצרה) כיצד…

פוזניק: זהו העיתון של השבוע הבא.

(הגנרל נכנס)

פופה: במטותא ממך ד”ר פוזניק, הבטחתי לאשתי כי אקדים לשוב, כרטיסים לנו ללהקת הבולשוי.

פוזניק: כן כן, אני נכנס.

(יוצא )

מריה (שיר):

את שעתיד לקרות איני יודעת,

אבל לבי רוחש בי ולוחש,

לבי רועד כמטוטלת מתנועעת,              } X 2

אומר שמשהו עתיד להתרחש

האם מאש אל מים אני באה

או שמא מן המים אל האש?

זאת לא אדע. רק את לבי אני שומעת,

אומר שמשהו עתיד להתרחש.

(פוזניק נכנס)

פוזניק: אלוהים אדירים.

מריה: מה אירע ד”ר פוזניק.

פוזניק: הוא מת. גנרל אנטון פופה. מת.

(מוסיקה. חושך)

Pages: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13