מחזאי ובמאי

 

 

תמונה 9: בן מששת מחלץ את מריה

(מוסיקה דרמטית. חדר בבית הזונות. על המיטה יושבת מריה. בחלון

מופיע גולי בן מששת. הוא שורק, מריה מביטה לכיוון החלון)

גולי: בואי, אני מוציא אותך מפה.

(מריה נרתעת)

מריה: מי אתה?

גולי: שמי גולי. בן מששת. נעים מאד. בואי.

(ראשו נעלם. שהייה. הוא חוזר)

נו?

מריה: מה פירוש ‘בואי’? לאן?

גולי: אני עוד לא יודע בדיוק לאן. יש שינויים… בעלילה… לא חשוב… העיקר להוציא אותך מכאן.

מריה: אינני מאמינה לכם.

גולי:  רגע רגע רגע,  מה זה לכם? אני אמן. מה את, משווה אותי לסרסורים האלה? לא חשוב, לא ניכנס לזה. (מטפס ונכנס לחדר) מה שכן חשוב שנצא מפה מהר. הסצינה הזאת לוקחת יותר מידי זמן.

(הוא מנסה לאחוז בידה)

מריה: אל תעז געת בי.

גולי: מה זה, מה יש לך, מה את עושה? באתי להציל אותך.

מריה: אינני מאמינה לך.

גולי: או קיי. או קיי. בסדר. את לא מאמינה לי. ברור. למה שתאמיני לי? פגעו בך, רימו אותך, איבדת אמון בבני אדם. דווקא דמות מעניינת. טוב. חכי כאן. יש לי רעיון. כבר חוזר.

(הוא יוצא מהחלון. מריה מתחילה לשיר)

מריה: את שעתיד לקרות איני יודעת

(אל הבמה נכנסים חזי ובנו, מגבות בידיהם, היא ממשיכה לשיר ואינה

מבחינה בהם)

 

אבל לבי רוחש בי ולוחש,

לבי רועד כמטוטלת משוגעת,

אומר שמשהו עתיד להתרחש…

 

חזי: רוביל’ה, בוא, אני חושב שזה מפה… (מסמן לרובי שנכנס להיות בשקט)

(בתיה נכנסת אחריהם)

בתיה: מר חזן מר חזן

(השניים עוצרים)

לא מכאן מר חזן. זאת הבמה. מסביב.

(מחזירה אותם לאחור והם יוצאים. במשך כל הזמן הזה מריה שרה)

(דרך החלון שב ונכנס גולי, ואחריו- ד”ר פוזניק)

 

אופרטה בחדר בבית זונות

 

גולי:

מריה!

 

פוזניק:

מריה!

 

גולי:

הנה דוקטור פוזניק, מריה!

עכשיו אולי תראי,

עכשיו אולי בי תבטחי…

 

(אבל מריה קוטעת אותו, המומה לראות את פוזניק)

 

מריה:

הו, דוקטור פוזניק! סרגיי איבנוב!

מה לך כאן במזרח התיכון?

מה באת למצוא פה בזה הרחוב?

החולמת אני? האם זה נכון?

האם זה אתה דוקטור פוזניק?

 

פוזניק:

אכן זה אני, דוקטור פוזניק!

 

מריה:

האם זה אתה דוקטור פוזניק?

 

פוזניק:

אמנם זה אני, דוקטור פוזניק!

 

מריה:

אמור לי, אמור לי, סרגיי איבנוב!

 

פוזניק:

מריה!

ילדה יקרה ונדהמת,

הכל רק חלום! את חולמת!

וגם אני מולך

רק דמות בחלומך –

מריה!

ילדה אומללה וחוששת

בטחי בבחור…

 

גולי:

בן מששת…

 

פוזניק:

כוונותיו טובות

והוא רוצה מאד מאד

להציל את נפשך –

 

גולי:

אל פחד

מדנינו ושמולקי גם יחד!

הו אני מתאהב בך, מריה!

 

כמו אביר באגדות שמגיע

כן, אני מאוהב בך, מריה

אני יודע זאת פתאום

מריה

פתאום עכשיו

פתאום היום…

 

פוזניק:

הבחור מאוהב בך מריה…

 

מריה:

מאוהב? כמו אביר?!

בארץ הזאת? במזרח התיכון…

 

פוזניק:

זה מוזר – אך סביר…

יש מקרים, ילדתי, שבהם זה נכון!

 

מריה:

לא אובה! לא ארצה!

כבר לא נשארה בי טיפת אמונה

הם רוצים להפוך אותי פה לזונה

 

גולי:

אהובה, אהובה –

תקשיבי לי כבר תעשי לי טובה…

 

מריה:

הוא יכול לבקש! להפציר! להריע!

אך לא אאמין! או שאין שמי…

 

גולי:

מריה!

הקשיבי רק פעם, מריה!

אותך מכאן אוציא

מתי שתחפצי…

מריה –

גורלך בגורלי נגע

כי בלעדייך אין שום המשך להצגה!…

 

מריה וגולי:

את שעתיד לקרות איני יודעת

אבל לבי רוחש בי ורוגש,

לבי רועד כמטוטלת מתנועעת

אומר שמשהו עתיד להתרחש

 

 

שניהם:

מתי תבוא האהבה, מתי תבוא כבר…

 

פוזניק:

מתי אחזור סוף סוף לקליניקה במוסקבה…

 

כולם:

מתי תבוא האהבה, מתי תבוא האהבה,

מתי תבוא האהבה מתי…

 


(בסוף השיר, פוזניק יוצא מהחלון, נשארים גולי ומריה)

 

גולי: עכשיו את מאמינה לי?

(שהייה)

בואי.

מריה: לאן אנחנו הולכים?

גולי: (במבוכה) אין לי מושג.

מריה: (שולפת את המעטפה מכיס שמלתה) עמק רפאים 14.

גולי: זאת התמונה הבאה.

מריה: (בהתרגשות) מה?

גולי:  עמק רפאים 14. אל תדאגי. הפעם משפחה מקסימה. בואי.

(הוא עוזר לה לטפס על החלון. היא  מציבה את רגליה על הסולם. שמוליק

נכנס. אקורד מוסיקלי מאיים)

שמוליק: רגע רגע, מה קורה כאן?!

גולי:  אל תפחדי, מריה, אני אטפל בו. עמק רפאים 14, נפגש שם.

(מריה נעלמת בחלון. גולי פונה לשמוליק)

מה קרה? אתה כועס? לקחתי לך את הגיבורה. מה תעשה לי?

(עולה לחלון)

אני המצאתי אותך.

(נעלם דרך החלון. שמוליק נגש לחלון, מביט למטה ופונה ליציאה.  חושך)

Pages: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13