מחזאי ובמאי

 

“גן סגור”

אתמול
בחמש אחרי הצהריים 
הלכנו עם אמא למכולת 
ובדרך ראינו 
שהגן שלנו סגור. 

הנדנדות עומדות 
בין העצים הגבוהים’
והפרחים כאלה נמוכים
ובלי צבעים,

קוביות נרדמות,
מסודרות בסל, 
ואין שם אף ילד
שיבנה מהן מגדל. 

ואין שם אף גננת
שתגיד מה מותר
ומה אסור .
וכל הספרים מסודרים על המדף 
כי אין מי שישמע סיפור.

זה לא כל כך נעים
לראות גן סגור.

יונתן: איפה כולם?

נפתלי: מי חסר?

אריאלה: איפה נמרוד?

נפתלי: הוא בטח כבר יבוא ויספר איזה ספור.

יונתן: (לקהל), נמרוד תמיד מאחר, לבית הספר, לקולנוע, לכל מקום. ותמיד הוא ממציא איזה תירוץ.

אריאלה: (לקהל) פעם הוא סיפר שעצר אותו בדרך סוס והתחיל לדבר איתו.

נפתלי: (לקהל) ופעם הוא המציא שפגש את אליהו הנביא.

ענת: למה בכלל באנו לכאן?

נפתלי: מיאכל אמר. (שהייה)

מיכאל: זה בגלל דניאל. (שהייה)

אריאלה: אבל הוא איננו.

נפתלי: לא יודעים איפה הוא. (שהייה)

מיכאל: אני חושב שאני כן יודע איפה הוא.

יונתן: (לקהל) דניאל הוא חבר שלנו, ויום אחד לא מצאו אותו.
אמא שלו באה בערב לבית של אריאלה, כי דניאל ואריאלה היו קצת חברים, ושאלה אם מישהו ראה את דניאל מאז שהלך בצהריים מבית הספר, אבל אריאלה לא ראתה את דניאל ולא ידעה איפה הוא. ואף אחד לא ידע איפה הוא ומאז אף אחד לא ראה אותו. וכבר עבר שבוע וכולם דאגו נורא וחפשו את דניאל בכל מקום.

מיכאל: אני חושב שאני כן יודע איפה הוא. (שהייה)

נפתלי: איך אתה יודע?

מיכאל: אתמול, כשעברתי כאן אחרי הצהריים, עם אמא שלי, שמעתי קול.

נפתלי: איזה קול?

מיכאל: קול של מישהו שבוכה.

ענת: אריאלה…

אריאלה: מה?

ענת: אני רוצה הביתה.

אריאלה: אולי תשתקי.

מיכאל: אני חושב שזה היה הקול של דניאל. (שהייה)

נפתלי: אז זה אומר שהוא כאן.

אריאלה: זה אומר שהוא כאן.

מיכאל: אני חושב שהוא כאן. עכשיו. (שהייה)

ענת: אמאל’ה…

מיכאל: אולי קרה לו משהו. וחשבתי שיהיה טוב אם נחפש אותו.

נפתלי: איך נחפש אותו?

מיכאל: קודם נחכה שכולם יבואו. הנה גל.

(גל מגיעה, מנסה להיכנס בין סובכי הגדר. היא נתקעת, מיכאל ונפתלי מנסים למשוך אותה פנימה)

מיכאל: תעשי פו (הוא נושף)

גל: פו (נושמת ומתנפחת)

מיכאל: לא, פו… (הוא נושף)

גל: פו… (היא מתרוקנת מאויר והילדים מצליחים למשוך אותה פנימה)

גל: (ידיה מאחורי גבה, היא מסתירה משהו) שלום…

כולם: שלום…

(מיכאל ונפתלי מציצים מאחורי גבה, היא מעבירה את ידיה לפנים, הם פותחים את כפות ידיה ומתגלה צדף)

גל: (+ כולם) “אבא חזר מאילת”

 

Pages: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15