Warning: fopen(/home/kolisot3/public_html/michaelgurevitch.co.il/wp-content/uploads/wp-file-manager-pro/fm_backup/.htaccess): failed to open stream: No such file or directory in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 60

Warning: fwrite() expects parameter 1 to be resource, boolean given in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 62

Warning: fclose() expects parameter 1 to be resource, boolean given in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 63

Warning: fopen(/home/kolisot3/public_html/michaelgurevitch.co.il/wp-content/uploads/wp-file-manager-pro/fm_backup/index.html): failed to open stream: No such file or directory in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 67

Warning: fclose() expects parameter 1 to be resource, boolean given in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 68

Warning: chmod(): No such file or directory in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 69
האבן והשושנים – טקסט המחזה – Page 10 – מיכאל גורביץ'
מחזאי ובמאי

 

 

תמונה 9

 

(מפקח המשטרה ואשתו ניצבים לפני המראה. הוא מסיר את בגדיו, אחר כך הוא מסיר את בגדיה ולובש אותם בעצמו)

האשה: מה זה? אני לא מבינה לאן אתה הולך בשעה כזאת. מה יש לך לחפש שם ברחוב הזונות. מי זאת הילדה הזאת ומה פתאום אתה הולך. מה אתה השוטר היחיד במשטרה? תשמור על העגילים האלה, הם מאמא שלי. אתה יודע שכבר חצי שנה לא היינו בסרט והבטחת לי שניסע לחופש. אתה בא הביתה, אוכל, יושב קצת מול הטלוויזיה ונרדם. ובבוקר אתה לא מדבר ואני לא יודעת. ואתה תרחיב לי את הנעליים ואין לנו עכשיו כסף לקנות אחרות. ומתי תחזור? עכשיו אני אשב ואחכה לך כל הלילה? להרדם אני הרי כבר לא ארדם ועד שאתה לא בא הביתה הלב דופק לי כמו קטר. אתה מוכרח לחפש עבודה אחרת, אתה הבטחת לי שתחשוב על זה, אנחנו לא יכולים להמשיך לחיות ככה, עם השתיקות שלך והלב שלי שדופק כמו קטר. מתי תכנס לאיזה בר שם ותטלפן, יש הרי טלפון איפה שהוא. אולי אני אלך לסטלה, למרות שכבר נמאס לי לשבת אצלה ולשמוע את הדיבורים שלה על פרדי והחברות שלו, אבל אין לי כוח לשבת בבית עם הדפיקות לב. גם אין היום כלום בטלוויזיה, אבל באחת עשרה אני כבר בטח אהיה בבית. רגע איזה יום היום? חמישי, אז היא בכלל לא בבית. טוב מאד, אז עכשיו אני תקועה כאן כמו אבן. אני קונה לי שמלה מחר. אין לי מה ללבוש, הכל סמרטוטים. ואני רוצה שתעלה את התנור לבוידם. בחוץ אביב והתנור תקוע בין הרגליים. גם ככה אין מקום לזוז. ומחר אני צריכה ללכת לרופא שיתן לי עוד פעם את החיסון נגד האלרגיה מהפרחים ותעשה לי טובה בוא ניסע לאינשהוא, גם לך מגיע כבר חופש והמקום הזה שפרדי היה עם החברה שלו, שהוא אמר לסטלה שזה קורס, אבל יש שם אויר מצוין לאסטמה.

(המפקח סיים להתלבש ופונה לצאת)

נשיקה.

(הוא עוצר, שולח נשיקה ויוצא. היא אוספת את הבגדים שהשאיר, פונה, מבטה נופל על דמותה שבמראה)

איפה אהובי היפה. אני מחכה. אני מחכה. כל היום אני רק מחכה. כל החודש. כל השנה. כמו שדה אני, כמו שדה אני מחכה.

איפה אהובי היפה. אני רואה את השמש. אני רואה את הירח. אבל אהובי היפה מסתתר מאחורי ענן.

החיים שלי קודרים, כי אהובי היפה עוד לא בא אלי. אני עומדת מול ראי גדול ורואה איך אני מחכה, מחכה יום, מחכה חודש, מחכה שנה, מחכה שגם אהובי היפה יכנס לתוך הראי הגדול.

אני מורידה חולצה, מורידה חצאית, מורידה גרביים. בוא אהובי היפה. נשיקה. אני מורידה חזייה, מורידה תחתונים, ערומה לגמרי אני, נשיקה.        שדה מחכה לגשם נשיקה.

כל הגוף שלי מול הראי, אני רואה, הופך לשפתיים.

אהובי מתקרב, אני שומעת, אהובי מתקרב. אני שפתיים מחכות לנשיקה.

שדה מחכה לטיפת מים, זרע קטן רוצה להיות פרח, טיפת מים, טיפה מים, בבקשה, נשיקה.

אני שומעת צעדים,

הראי נפתח,

אהובי בא.

הנסיך: (נכנס, מגלה אותה, מתקרב אליה, נושק שפתיה, מתנתק) לא, את לא אהובתי.

(יוצא. היא מביטה אחריו. חושך)

 

 

Pages: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28