Warning: fopen(/home/kolisot3/public_html/michaelgurevitch.co.il/wp-content/uploads/wp-file-manager-pro/fm_backup/.htaccess): failed to open stream: No such file or directory in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 60

Warning: fwrite() expects parameter 1 to be resource, boolean given in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 62

Warning: fclose() expects parameter 1 to be resource, boolean given in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 63

Warning: fopen(/home/kolisot3/public_html/michaelgurevitch.co.il/wp-content/uploads/wp-file-manager-pro/fm_backup/index.html): failed to open stream: No such file or directory in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 67

Warning: fclose() expects parameter 1 to be resource, boolean given in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 68

Warning: chmod(): No such file or directory in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 69
אושר – טקסט המחזה – Page 20 – מיכאל גורביץ'
מחזאי ובמאי


אפילוג- ארוחת ערב

 

(ויוי מנמנמת ליד שולחן אוכל ערוך. מן המטבח יוצא עש. קול פתיחת דלת וטריקתה. ויוי מתעוררת, הטכנאי נכנס)

הטכנאי: סדרתי את הצלחת, תבדקי.

(ויוי לוחצת על השלט. מן הטלויזיה בוקעים קולות מוסיקה של סיום סרט הוליוודי)

ויוי: בדיוק נגמר סרט.

(ויוי מכבה את הטלויזיה)

הטכנאי: סליחה שאני אומר, לא נשרף שם משהו?

ויוי: (בבהלה) המרק!

(קמה במהירות ויוצאת למטבח)

הטכנאי: דווקא מריח טוב.

ויוי: אני חושבת ששרפתי את המרק.

הטכנאי: לא נורא, לא נורא,  מרק שרוף זה לא מרק? מרק. יותר טוב משווארמה.

ויוי: (נכנסת עם אוכל) אה. כבר מאוחר, עוד רגע כולם מגיעים.

(יוצאת למטבח)

הטכנאי:  לא שאני אומר פה רמז שתזמיני אותי לאכול אבל אפילו היית מזמינה אותי לאכול כמעט בטוח לא הייתי יכול כי אולי יש לי עוד תיקון, דווקא לא רחוק. …

(שהייה קצרה. ויוי נכנסת במהירות, מניחה קערת סלט על השולחן ורצה החוצה)

אני כמו רופא של פעם. בא, מרפא, הולך. אמנם רופא של טלויזיה אבל רופא.

(שהייה קצרה. ויוי נכנסת עם קערת לחם וקנקן מים, מניחה על השולחן ויוצאת. קול פתיחת דלת וטריקתה. אושר נכנס)

אושר: שלום.

(הטכנאי ואושר לוחצים ידיים)

הטכנאי: שלום שלום. אתה אדון בוגנים?

אושר: כמעט, אני גר כאן קומה למטה.

הטכנאי: אה, גם אצלכם תיקנתי, מי זה, אבא שלך?

אושר: בדיוק.

(ויוי נכנסת, מכניסה קערה נוספת)

ויוי:  האוכל מוכן. (לטכנאי) אני צריכה לשלם לך משהו?

הטכנאי: לא לא הכל בביטוח.

(ויוי יוצאת)

אושר: (לכיוון המטבח) סליחה שאיחרתי, פשוט היה איזה נודניק במשרד שלא רצה ללכת.

הטכנאי: אני מכיר את זה. לפעמים מישהו נכנס אליך סידור קטן פה שם, לא רוצה ללכת.

אושר: כן…. (לעבר המטבח) משהו נשרף?

המנחה: כן כן, משהו נשרף, זה המרק.

(ויוי נכנסת עם סכו”ם)

ויוי: לא לא הכל בסדר.

(מפזרת את הסכו”ם על השולחן)

הטכנאי: טוב, אני זז.

(שהייה קצרה)

עשה לי קצת תיאבון כל זה. נלך לאכול איזה שווארמה.

(שהייה קצרה)

טוב, אז תודה.

ויוי: (נפנית אליו) תודה רבה לך.

הטכנאי: להתראות.

ויוי ואושר: להתראות.

הטכנאי: אם יש בעיות, יש לך את הטלפון שלי.

ויוי: כן כן.

הטכנאי: להתראות.

(הטכנאי יוצא. אושר מתיישב ליד השולחן)

אושר: הכל מוכן?

ויוי: הכל מוכן.

(ויוי יוצאת)

אושר: (מריח משהו. לעצמו) משהו נשרף.

(צלצול בדלת. ויוי מבחוץ)

יבוא!

(ויוי יוצאת. קול פתיחת דלת וטריקתה. האבא נכנס, זר פרחים בידיו)

אושר: אבא!

האבא: ערב טוב.

אושר: ויוי  אבא שלי הביא פרחים.

(ויוי נכנסת)

ויוי: שלום. ערב טוב.

האבא: ערב טוב…

(מנשקת את האבא לוקחת ממנו את הפרחים)

איזה יופי של זר. אני הולכת להכניס אותם למים.

(יוצאת)

האבא: (מריח) משהו נשרף?

אושר: לא  חושב.

(צלצול בדלת)

ויוי:  (מבחוץ) יבוא!

(יוצאת. קול פתיחת דלת וטריקתה)

אושר: ההורים שלך!

(נכנסים שמואל ואלישבע, שמואל מחזיק בקבוק יין)

שמואל: (לאבא) ערב טוב.

אלישבע: שלום!

(הטקסט הבא נאמר זה על זה. אלישבע מנשקת את האבא על שני הלחיים)

אושר: תכירו בבקשה, זה אבא שלי, אמא של ויוי, אלישבע,,,

(לוחצים ידיים)

אלישבע: נעים מאד.

האבא: נעים מאד.

אושר: אבא של ויוי, שמואל…

שמואל: נעים מאד.

האבא: נעים מאד.

(צוחקים. אלישבע מנשקת את אושר על שתי לחייו ומחבקת אותו)

אלישבע: אושרקה.

אושר: אלישבע.

שמואל: (מריח) משהו נשרף?

האבא: אני לא מריח כלום.

(ויוי נכנסת)

ויוי: אבאל’ה… (מנשקת ומחבקת את שמואל) תכירו, אבא של אושר.

כולם: הכרנו, הכרנו…

(ויוי לוקחת משמואל את היין. מנשקת ומחבקת את אלישבע)

אמאל’ה… (מושכת את אלישבע למטבח) אני חושבת שנשרף לי המרק.

שמואל: (לאושר) אחרי האוכל נעשה משחק קטן?

אושר: כמובן, איזו שאלה.

(ויוי ואלישבע חוזרות מהמטבח, אלישבע מחזיקה סיר מרק מהביל)

אלישבע: זה יצא מצויין, (לגברים) שבו שבו, המרק יתקרר.

(כולם מתיישבים ליד השולחן, אלישבע וויוי מוזגות את המרק לצלחות)

אושר: לפני שאנחנו מתחילים, ויוי ואני רוצים לספר לכם משהו.

כולם: אוווו…

(שהייה קצרה)

אושר: (לויוי) את רוצה לספר?

ויוי: אתה תספר.

(שהייה קצרה)

אושר: ויוי ואני, אנחנו עוברים לגור יחד.

כולם: או, יופי.

אושר: ואנחנו חושבים… להתחתן.

כולם: מזל טוב! סוף סוף!

(שמואל לוחץ את ידו של האבא)

שמואל: שיהיה במזל טוב.

האבא: בהחלט. בהחלט.

שמואל: ידעתי למה אני מביא יין.

אושר: ויוי תביאי את היין.

(ויוי יוצאת)

אלישבע: ויוילה אין מלח על השולחן

ויוי: (מבחוץ) אני מביאה.

אושר: ויוי גם פותחן.

ויוי: (מבחוץ) כן.

האבא: (אחריה) חסרה לי כף.

ויוי: (מבחוץ) אני מביאה.

אלישבע: (מנשקת את אושר) אושר, מזל טוב.

אושר: תודה, תודה רבה.

(ויוי חוזרת מהמטבח, לרגלה נעל אחת)

ויוי: היין.

אושר: אני אמזוג.

(שותים)

אלישבע: ויוי, למה את עם נעל אחת?

ויוי: אוי.

(כולם מביטים לרגליה)

האבא: (צוחק) הנעל הלכה.

שמואל: ׁ(צוחק) איבדה נעל אחת.

ויוי: מיהרתי במטבח…והיא כנראה נפלה.

אלישבע: המרק מתקרר.

(ויוי פונה ללכת למטבח. כולם מלבד ויוי מתיישבים סביב השולחן. ויוי מפנה פניה לכיוון הדלת. נשמע צלצול. היא מחייכת)

ויוי: יבוא!

(כולם מפנים מבטם לויוי ואחר כך לדלת. קול דלת נפתחת. אור גדול על פניה של ויוי. חושך)

-סוף-

Pages: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20