Warning: fopen(/home/kolisot3/public_html/michaelgurevitch.co.il/wp-content/uploads/wp-file-manager-pro/fm_backup/.htaccess): failed to open stream: No such file or directory in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 60

Warning: fwrite() expects parameter 1 to be resource, boolean given in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 62

Warning: fclose() expects parameter 1 to be resource, boolean given in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 63

Warning: fopen(/home/kolisot3/public_html/michaelgurevitch.co.il/wp-content/uploads/wp-file-manager-pro/fm_backup/index.html): failed to open stream: No such file or directory in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 67

Warning: fclose() expects parameter 1 to be resource, boolean given in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 68

Warning: chmod(): No such file or directory in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 69
אושר – טקסט המחזה – Page 16 – מיכאל גורביץ'
מחזאי ובמאי


תמונה 9- סיכול ממוקד

 

(מוסיקה. אושר כורע ליד כסא הגלגלים הריק של האבא. נכנסים פלוטניק וגבר 3. הם מביטים באושר)

פלוטניק: הוא גדול.

גבר 3: סכין בצואר והוא קטן.

(שולף סכין)

פלוטניק:  צודק.

(הם מתקרבים לאושר. לפתע שומעים רחש מימין)

המנחה: (מבחוץ) זה בלתי אפשרי, לא עכשיו, זה בלתי אפשרי.

גבר 3: (לפלוטניק) יש כאן מישהו.

(המוסיקה מפסיקה. גבר 3 יוצא במהירות. פלוטניק מתקרב ומציץ לכיוון הקולות.  נשמע קולו של המנחה)

המנחה: (מבחוץ, כמו לוחש) לא עכשיו, אני מאד מבקש, לא עכשיו.

פלוטקין: יופטביומט.

המנחה: (נכנס, מדבר אל מישהו מאחורי הקלעים) אני אזמין אתכם אחרי הסצינה הזאת.

(מביט סביב ביאוש. פלוטניק מביט בו, נסוג לעומק הבמה ומסתתר)

המנחה: (לאושר שהרים את ראשו לשמע הרעש) הרוצחים בדרך…  (לקהל) בעוד מספר שניות, תוכלו לחזות בסצינת רצח מפתיעה ואכזרית. הקרבן השאנן לא מעלה בדעתו, שבעוד רגע תנעץ סכין בגבו…

(דר’ עיני נכנס, המנחה דוחף אותו החוצה)

אני מאד מבקש, חכו עוד סצינה אחת.

דר’ עיני: (נאבק בו) סליחה, אבל סוכם שאנחנו מלווים את ההצגה.

המנחה: אנחנו באמצע סצינה מאד מותחת.

דר: עיני: (נחלץ מן המנחה) דווקא בגלל זה. (קורא החוצה) דלתותקין! (למנחה ולקהל) יש כאן תמונה משמעותית לנרטיב, האבא מת, הבן, שרוע למרגלות כסא הגלגלים הריק של אביו ולראשונה בחייו, ניצב בפני הריק הגדול שהותירה הסתלקותו של הסופר אגו. הכמיהה של הילד לינוק מהשד של האב. האם אנחנו כולים להרשות לעצמנו שהתמונה האילמת הזו של בדידות פטישיסטית,  לא תעבור דה קונסטרוקציה, איך?!

המנחה:  מחכים בחוץ שני קרימינלים לחסל אותו, לקהל אין שום עניין בדיבורים שלכם עכשיו.

דלתותקין: (נכנס) על מה מדובר.

דר’ עיני: איפה אתה כשמנסים לסתום לנו את הפה.

דלתותקין: הייתי בשירותים.

המנחה: תראו, אני מדבר איתכם פתוח לגמרי. אנחנו לפני סצינת רצח, הקהל מתוח. אני מבקש מכם מאד לפנות עכשיו את הבמה.

דר’ עיני: לא נפנה.

המנחה: מה זאת אומרת לא תפנו.

דר’ דלתותקין: (יחד עם דר’ עיני) אתה הזמנת אותנו ללוות את ההצגה בדברי  פרשנות, ואת זה אנחנו נעשה. אנחנו לא מריונטות שמזמינים אותם לשבת כמו פוחלצים ולהנהן בראש. יש לנו אג’נדה אינטרדיסיפלינרית, ואנחנו רוצים לתת תמונה מולטי פוקוסלית למטריצה שאתה מנסה לפרוש בפני הקהיליה המדומיינת שלך.

דר עיני: (יחד עם ד’ דלתותקין) אתם תיאטרון ציבורי ומוסד אמנותי, שמחוייב לתרבות מסויימת, לרמה מינימלית של אינטרטכסטואליות ועל סמך זה הזמנת אותנו לפענח את הפואטיקה הדה-קונסטרוקטיבית של ההצגה שלך ואת זה אנחנו נעשה.

(שהייה קצרה)

המנחה: כוס של האמ-אמא שלכם. אמא שלכם זונה. לא מעניינת אותי הדיעה שלכם על ההצגה.

דר דלתותקין: (מתעשת) לא מעניינת אותנו ההצגה.

המנחה: לא  מעניין אותי שלא מעניינת אותכם ההצגה.

דר’ דלתותקין: לא מעניין אותי שלא מעניין אותך שלא מעניינת אותנו ההצגה.

(לדר’ עיני) תראה, לא לכבודי להתעסק איתו. (למנחה) יש לי פינה קבועה בתכנית התרבות של ערוץ שבע עשרה, כל יום בשש ועשרים בבקר, עם שידור חוזר בשתיים בלילה, אני צריך אותם? נהניתי מאד.

(יוצא)

דר עיני:  (למנחה) אל תפגע ממנו, מדובר בדגנרט.

המנחה: אתה מספר לי?

דר’ עייני: (למנחה ולקהל) כשאני צופה ביצירת אמנות בעלת משמעות…

המנחה: (עומד להתפוצץ) לא עכשיו.

דר’ עיני:  אני תמיד אסיר תודה.  הרי כל דבר שנעשה בתחום האמנות הוא חלק מאיזה מאבק אינסופי על החיים… והאמן הגדול עוזר לנו לשאת את המשא הכבד. הוא מושיט לנו יד במאמץ הקיום המתיש. האכזרי.

המנחה: תודה, זה מאד מרגש אותי…

ד”ר עייני: (מנחה) זה בהחלט לא המקרה בהצגה שלך.

המנחה: לא?

דר’ עיני: לא.

(מאחור נכנס פלוטקין, סכין בידו)

דר’ עיני: מפני שזאת לא הצגה. זה  ברדק. כאוס  אינטרטכסטואלי. הכל מקרי, אין קשר הכרחי בין המילים להתרחשות… ברדק.

(הוא מרים את ידו מעל לראשו. פלוטניק מתקרב לדר’ עיני ונועץ את הסכין בגבו.

(דר עיני, פולט תוך כדי קריסה, כשידו קופאת מעל לראשו) המוות רוכב על סוס בשמים.

(נופל)

המנחה: (שלא הבחין עד רגע זה בפלוטניק, בהיסטריה) מה זה?! מה עשית?! הרגת אותו?!

פלוטניק: אדוני, הוא מעכב לי את העבודה.

המנחה: אבל מה אני אעשה איתו עכשיו? מה אני אעשה עם הגופה?

פלוטניק: אני מסלק אותו.

המנחה: אז תסלק אותו. רבונו של עולם, להצגה הזאת קוראים אושר, יתבעו אותנו על הונאה.

(פלוטניק גורר את הגופה החוצה)

פלוטניק: גבר שלוש מטפל בשני. איך קוראים לו?

המנחה: דר’ דלתותקין?

פלוטניק: זה שלא מוריד את המים בשרותים.

(יוצא)

המנחה: (מוחה זיעה ממצחו) טוב, עיכוב קצר בתמונה הזאת, נשאיר לנו אם כך את אושר האומלל באבלו, נרד שוב למרתף, ונחזור.

Pages: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20