Warning: fopen(/home/kolisot3/public_html/michaelgurevitch.co.il/wp-content/uploads/wp-file-manager-pro/fm_backup/.htaccess): failed to open stream: No such file or directory in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 60

Warning: fwrite() expects parameter 1 to be resource, boolean given in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 62

Warning: fclose() expects parameter 1 to be resource, boolean given in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 63

Warning: fopen(/home/kolisot3/public_html/michaelgurevitch.co.il/wp-content/uploads/wp-file-manager-pro/fm_backup/index.html): failed to open stream: No such file or directory in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 67

Warning: fclose() expects parameter 1 to be resource, boolean given in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 68

Warning: chmod(): No such file or directory in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 69
אושר – טקסט המחזה – Page 13 – מיכאל גורביץ'
מחזאי ובמאי


תמונה 6-אלישבע נכנסת

(ארבעת הקלפנים בעיצומו של משחק)

שמואל: (פותח) קרה מלכה!

(הוא גורף את כל הכסף אליו)

אלישבע: (נכנסת לתמונה) שמואל!

(הארבעה מביטים עליה בתדהמה)

המפקד: מי זאת?

שמואל: זאת אשתי. אלישבע תכירי…

פלוטניק: מאיפה היא צצה?

המפקד: (לאלישבע) נעים מאד.

שמואל: זה המפקד.

אלישבע: נעים מאד.

פלוטניק: פלוטניק.

אלישבע: נעים מאד.

גבר 3: גבר שלוש.

שמואל: הם פגשו אותו במדבר בזמן המלחמה. הוא איבד את הזכרון. אפילו את השם שלו הוא שכח, אז אנחנו קוראים לו גבר שלוש.

אלישבע: נעים מאד.

אלישבע: בוא הביתה.

שמואל: איך הגעת לכאן?   (שהייה קצרה)  חברים, אני מוכרח לזוז.

(הקלפנים מסתכלים עליו. שהייה)

רגע אלישבע, אני פה במצב עדין. (לקלפנים) אפשר לקבוע מחר.

אלישבע: לא מחר. אין מחר.

שמואל:  רגע אלישבע. (לגברים) נקבע מחר נעשה עוד משחק, אני אבוא עם כל הכסף.

פלוטניק: מחר אני לא יכול.

שמואל: אז מחרתיים. במוצאי שבת.

גבר 3: במוצאי שבת אני לא משחק.

(מניח על ראשו כיפה)

המפקד: הרווחת כסף ואתה זז??

פלוטניק: לא מתאים לך שמואל.

אלישבע: תשמעו, אני רוצה להגיד לכם משהו. אצלו זה אובססיה. המשחק הזה הורס לנו את החיים. הוא בטח לא סיפר לכם, אבל אנחנו פעם כבר הפסדנו את הבית שלנו. זה אצלו יוצא משליטה. זה אובססיה. אני מתחננת בפניכם, תנו לו ללכת.

המפקד: תראי גברת, לא עושים דבר כזה. אנחנו הפסדנו פה הרבה כסף.

מה זה אובססיה? לנו אין אובססיה? יש בן אדם שאין לו אובססיה?  פלוטניק זה,  כל חודש קונה את כל החוברת של הכרטיס אשראי. זה לא אובססיה?

פלוטניק: גברת, אני קניתי החודש מד לחץ דם שהיה במבצע. יש לי לחץ דם? לא. אני צריך לחץ דם? גם לא. קניתי. מה לעשות- אובססיה. ולא רק זה- אמרו אספקה תוך עשר ימי עבודה אני ביום השני כבר טלפנתי שלוש פעמים למה זה עוד לא הגיע. מה אני יעשה? אומרת לי אובססיה.

המפקד: אני תכף חוזר.

(יוצא)

גבר 3: מה יש לו היום?

פלוטניק: וגם גבר שלוש- לא זוכר איך קוראים לו, לא זוכר מי אמא שלו. רק זוכר השמות של מודלים חדשים של מכשירי חשמל. מה תגידי?

גבר 3: (מתחיל כמו בהגיון, ובהדרגה מאבד שליטה) סוני די אס פי מסך שטוח עשרים ותשע אינץ’, פנסוניק אן-וי שש מאות חמישים ואחת.  ג’י וי סי דגם ג’י אי די, טושיבה סטלייט סנטיינו, אספקה מיידית, מקרר ג’נרל אלקטריק נורמנדי שלוש מאות ארבעים ליטר, אמאנה אס בי אס שש מאות עשרים ליטר פלוס קיוסק אס בי אס…

פלוטניק: (מוביל את גבר 3 החוצה) הבנת אותי עכשיו?

גבר 3: מיני בר קלסיק חם קר מבית H עשרים, קולט אדים מעוגל ניירוסטה אל ג’י ונט אספקה תוך שבעים ושתיים שעות…

(יוצאים. שהייה קצרה)

אלישבע: בוא נלך, אתה שומע אותי, בוא נלך.

שמואל: תקשיבי לי אלישבע.  הרווחתי המון כסף. מה שתמיד רציתי קרה. עוד כמה דקות ואנחנו מסודרים לכל החיים. אני אשחק עכשיו סכומים קטנים, אין סיכוי שאני אפסיד מה שהרווחתי, ואחרי זה אני מבטיח לך, זאת הפעם האחרונה בחיים שלי שאני משחק. תני לי עוד שעה.

אלישבע: שמואל אתה לא ממשיך לשחק יותר אפילו דקה. תזכור שזה היה גם בפעם האחרונה ששיחקת ביריחו. אמרתי לך בוא נלך, ואמרת לי עוד כמה דקות, אתה זוכר?

שמואל: זה היה משהו אחר.

אלישבע: זה לא היה משהו אחר. התחננתי בפניך ואתה המשכת לשחק, כי חשבת שבעוד רגע אתה עושה מכה ומסדר את עצמך לכל החיים. גם אז אמרת לי שזאת הפעם האחרונה. אתה זוכר? (מנשקת אותו) אתה זוכר?

שמואל: זה היה משהו אחר.

אלישבע: זה לא היה משהו אחר. בבקר יצאנו משם בלי בית. אתה זוכר או לא? הפסדת את הבית שלנו.

שמואל: אני זוכר.

אלישבע: אתה רוצה שזה יקרה שוב? (שהייה) בוא נלך.

(הוא מהסס. נגש אל השולחן, אוסף את הכסף מן השולחן. נכנסים פלוטניק וגבר 3, הוא קופא)

גבר 3:  עוד פעם הייתה לי התקפה. המפקד עוד לא חזר?

(שמואל מתיישב ליד השולחן. גם פלוטניק וגבר 3 מתיישבים)

אלישבע: שמואל…

( שמואל קם ונותן יד לאלישבע. הם פונים לצאת נשמע קול פתיחת דלת. הם עוצרים. נכנס המפקד, מתקדם לעבר שמואל, שמואל נסוג, המפקד מתיישב על יד השולחן, השלושה מביטים בשמואל, פלוטניק מחלק)

שמואל: (לאלישבע) חכי לי למטה.

אלישבע: אני לא מחכה למטה. אני לא זזה מפה.

שמואל: אלישבע אני מבקש ממך…

אלישבע: לא.

שמואל:  עוד חמש דקות, את רואה מה הולך כאן.

אלישבע: (נגשת לשולחן) תשמעו לי רגע. אני באמת מבקשת מכם. אתם צודקים שזה לא פייר שהוא ילך אחרי שהוא הרוויח לכם כל כך הרבה כסף. הוא משאיר לכם את כל הכסף שהוא הרוויח, ואנחנו הולכים.

שמואל: אני לא אשאיר להם את כל הכסף שהרווחתי, באמת…

אלישבע: אז בוא בלי להשאיר את הכסף. שלום.

(מנסה למשוך אותו ביד)

המפקד: רגע רגע רגע. מה שלום? אל תגידי לי כאן שלום. לך אני אגיד תכף שלום. דרך החלון. גברת, את משחקת פה באש, למה אנחנו יכולים להיות נחמדים נחמדים עד שפתאום לא נחמדים, ואז – לא נחמדים. הבנת אותי.

(הם חוזרים ומתיישבים. שמואל נגש ומתיישב איתם)

המנחה: (נכנס מימין) בן אדם לא יכול לשבת בשקט על הכסא שלו ולראות הצגה, מכאן מתחילות כל הצרות של המין האנושי. אנחנו נאלצים לעזוב בצער את התמונה הזאת שהייתה מאד מבטיחה עד שהגברת הזאת… טוב, לא חשוב, נצא מהמרתף, נעלה שש עשרה מדרגות בדיוק לקומה הראשונה ונגיע לרגע שבו אושר הבן, סוף סוף רואה משהו.

(חילוף מסך)

 

Pages: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20