Warning: fopen(/home/kolisot3/public_html/michaelgurevitch.co.il/wp-content/uploads/wp-file-manager-pro/fm_backup/.htaccess): failed to open stream: No such file or directory in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 60

Warning: fwrite() expects parameter 1 to be resource, boolean given in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 62

Warning: fclose() expects parameter 1 to be resource, boolean given in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 63

Warning: fopen(/home/kolisot3/public_html/michaelgurevitch.co.il/wp-content/uploads/wp-file-manager-pro/fm_backup/index.html): failed to open stream: No such file or directory in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 67

Warning: fclose() expects parameter 1 to be resource, boolean given in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 68

Warning: chmod(): No such file or directory in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 69
אהובת הדרקון – טקסט המחזה – Page 19 – מיכאל גורביץ'
מחזאי ובמאי


 

תמונה 18

(הבעל נכנס, מניח מזוודה ליד הפתח)

הבעל: המזוודה ארוזה. (מישיר מבט לעיניו של ויצמן הצעיר) אורפאוס הקטן. אילו הייתי אומר לך עכשיו, קח אותה, קח את אשתי, תאהב אותה, היא שלך. אני אסע לבדי. מחר בבקר אסע לבדי. כל מה שאתה צריך, זה לומר לה – בואי. אבל אני מזהיר אותך, אם אי פעם יעלה בך צל צילו של היסוס, גרגיר של ספק, שבריר זעיר של מחשבת חרטה, לא רק שלא תראה אותה יותר לעולם, לא רק שתאבד אותה, גם את עצמך תאבד. לעולם. היית מעז לומר לה – בואי?

(שהייה. הוא מתיישב לשולחן, עכשיו ויצמן הצעיר מאחוריו, הסכין בידו)

המבט לאחור. זה כל הספור. במילה אחת: ההיסוס.

האהובה: כה אמר הנחש!

הבעל: הנחש האמיתי הוא הזמן. הוא מכיש אותנו בלידה והרעל מתפשט עד לזקנה.

(שהייה קלה. בחיוך, כאילו ראה את הסכין מגבו)

לדרקון יותר משלושה ראשים.

(במקביל – הבעל קם. הולך אחורה. בעל 2 נכנס לבמה, מתיישב במקום הבעל. בעל 3 יוצא מתחת לשולחן. שלושתם מדברים במקביל, כמו בקנון:)

הבעל: הרבה יותר. אם תנעץ את הסכין בראש הלא נכון- אתה אבוד. אתה אבוד.

בעל 3: הרבה יותר. אם תנעץ את הסכין בראש הלא נכון- אתה אבוד. אתה אבוד.

בעל 2: הרבה יותר. אם תנעץ את הסכין בראש הלא נכון- אתה אבוד. אתה אבוד.

(הבעל ובעל 3 יוצאים. בעל 2 יושב במקומו של הבעל. ויצמן הצעיר מאחוריו הסכין בידו)

ויצמן הצעיר: למה יש בי תחושה, שאני בתוך חלום, שאני לא מצליח להתעורר ממנו?

האהובה: אסור לך להתעורר.

בעל 2: אתה מוכרח להתעורר.

(האור משתנה באיטיות)

האהובה: הבקר מתחיל לעלות. עוד מעט אני אסע. מה שלא תעשה עכשיו, לא תעשה.

ויצמן הצעיר: אני ישן.

האהובה: אל תתעורר. יש דברים שאפשר לעשות רק בשינה.

(האור יורד על ויצמן הצעיר ובעל 2, ונותר על פניה של האהובה. שרה)

אל תתעורר, אהובי.

להקיץ מחלום זה למות.

גם חשיכה, אהובי,

הן גם היא איזו מן אפשרות.

אל תתעורר, אהובי.

במראה מחכה לו הסוף.

אין למהר, אהובי,

כי הסוף הוא תמיד סוף לא טוב.

אני אוהבת אותך.

אני אוהבת אותך.

(האור עולה. על הבמה מיטה שחורה. במיטה ישן ויצמן המבוגר, מכוסה בשמיכה שחורה. בידיו, על השמיכה, בקבוק הוודקה, ריק. עכשיו האהובה שרה לו)

אל תתעורר, אהובי,

להקיץ מחלום זה למות.

לב הוא איבר ילדותי,

שנוטה לפעמים לבדידות.

(מאחור, ניר מוביל את אורה ויצמן המביטה בבעלה הישן. הם יוצאים)

אהובי, אהובי, אהובי,

מנגינה עצובה ישנה,

שקוראת לך שוב, אהובי,

להקיץ לתוכה של שינה.

(ויצמן מתעורר)

אני אוהבת אותך.

אני אוהבת אותך.

Pages: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23