Warning: fopen(/home/kolisot3/public_html/michaelgurevitch.co.il/wp-content/uploads/wp-file-manager-pro/fm_backup/.htaccess): failed to open stream: No such file or directory in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 60

Warning: fwrite() expects parameter 1 to be resource, boolean given in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 62

Warning: fclose() expects parameter 1 to be resource, boolean given in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 63

Warning: fopen(/home/kolisot3/public_html/michaelgurevitch.co.il/wp-content/uploads/wp-file-manager-pro/fm_backup/index.html): failed to open stream: No such file or directory in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 67

Warning: fclose() expects parameter 1 to be resource, boolean given in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 68

Warning: chmod(): No such file or directory in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 69
אהובת הדרקון – טקסט המחזה – Page 13 – מיכאל גורביץ'
מחזאי ובמאי


 

תמונה 12

ניר: כן גברתי, אני יכול לעזור? אנחנו באמצע הצגה.

אורה ויצמן: כן כן, אני רואה את ההצגה.

(היא מוציאה מתיק היד שלה תעודת זהות, ונותנת לו)

נא לעיין.

(הוא מעיין בתעודה)

ניר: שמך אורה ויצמן?

אורה ויצמן: שמי אורה ויצמן.

ניר: את אחותו?

אורה ויצמן: אני אשתו.

ניר: הוא סיפר שהוא אלמן.

אורה ויצמן: אני נראית כמו רוח רפאים?

ניר: לא.

אורה ויצמן: אז הוא לא אלמן.

ניר: למה הוא אומר שהוא אלמן?

אורה ויצמן: אנחנו חיים בנפרד, אבל למות אני עוד חיה.

ניר: מה זאת אומרת?

אורה ויצמן: באותה דירה, בנפרד… ישנים בנפרד, אוכלים בנפרד… כשאנחנו הולכים לתיאטרון, אנחנו נוסעים יחד, אבל נכנסים בנפרד לאולם, יושבים בנפרד, וחוזרים בנפרד למכונית, כדי לנסוע יחד הביתה…

ניר: זה מוזר. למה זה?

אורה ויצמן: תקרא לו. תביא אותו הנה, תשאל אותו. ותפסיקו לשתף פעולה עם השגעונות שלו. (מתחילה ללכת)

ניר: אבל למה הוא אומר שהוא אלמן?

אורה ויצמן: (נעצרת) הוא מתבייש בי.

(שהייה קלה)

ניר: ממה הוא מתבייש?

(שהייה. היא מושיטה את ידה לפנים. אפשר להבחין ברעד בידה)

מה זה?

אורה ויצמן: (מחזירה את ידה) פעם ראשונה אני שומעת אותו אומר שהוא אלמן.

ניר: אבל הרעד הזה, מה זה?

אורה ויצמן: לא יודעת.

אודי: (נכנס) מה קורה?

ניר: אני כבר בא. (לאורה) בדקתם את זה?

אורה ויצמן: הוא סחב אותי לרופאים, בדיקות. סיבה גופנית – אין. יום אחד זה התחיל. זהו. (לאודי, בחיוך) שלום.

אודי: שלום.

אורה ויצמן: אני אורה ויצמן.

(היא מושיטה לו את ידה השמאלית, הוא מושיט לה את ידו הימנית, מתקן ומושיט את השמאלית. הם לוחצים ידיים. היא נבוכה, פונה ללכת)

טוב, תודה רבה ששמעתם אותי. וסליחה על ההפרעה. לא התכוונתי, אבל… אולי זה מפחיד אותו. אני לא יודעת. גיבור הוא לא. ( לאודי) לא מצאתם את הבן אדם הנכון בשביל ההצגה שלכם. גם אני לא גיבורה. אני הייתי צעירה ויפה, כמו השחקנית שמשחקת אותי. הוא התאהב בי. קודם מרחוק, הוא באמת הסתכל עלי במשקפת, אחר כך מקרוב. אני התאהבתי בו. זהו. (לניר) עכשיו שנינו זקנים ושונאים. ובכל זאת לשבת באולם ולשמוע שהוא אלמן, אני לא מוכנה. (לאודי) להתראות.

(שוב פונה ללכת)

ניר: חכי. אכפת לך לבוא איתנו?

אורה ויצמן: לאן?

ניר: בואי בבקשה. (לאודי) קח אותה לחדר ההלבשה.

(אורה ואודי יוצאים. ניר פונה לקהל)

כשחזרתי אל הבמה, ויצמן והשחקנים היו בעיצומו של ויכוח.

(המסך עולה)

Pages: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23