Warning: fopen(/home/kolisot3/public_html/michaelgurevitch.co.il/wp-content/uploads/wp-file-manager-pro/fm_backup/.htaccess): failed to open stream: No such file or directory in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 60

Warning: fwrite() expects parameter 1 to be resource, boolean given in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 62

Warning: fclose() expects parameter 1 to be resource, boolean given in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 63

Warning: fopen(/home/kolisot3/public_html/michaelgurevitch.co.il/wp-content/uploads/wp-file-manager-pro/fm_backup/index.html): failed to open stream: No such file or directory in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 67

Warning: fclose() expects parameter 1 to be resource, boolean given in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 68

Warning: chmod(): No such file or directory in /home/customer/www/michaelgurevitch.co.il/public_html/wp-content/plugins/wp-file-manager/file_folder_manager.php on line 69
אהובת הדרקון – טקסט המחזה – Page 11 – מיכאל גורביץ'
מחזאי ובמאי

תמונה 10

(ניר מוביל את ויצמן לכסא בפינת הבמה, מושיב אותו, וניצב מאחוריו. נכנסת האהובה. בידיה קערה של מרק עוף. היא נגשת אליו)

האהובה: ויצמן. ויצמן… ויצמן קום.

ויצמן הצעיר: (מתעורר ומתיישב) מי את?

האהובה: אתה לא מזהה אותי? אני השכנה שלך. הכלה. הבאתי לך מרק עוף.

(מגישה לו את הקערה, הוא לוקח אותה ממנה, היא סוקרת את החדר סביב)

ויצמן הצעיר: מה את עושה פה?

האהובה: דפקתי בדלת, צלצלתי, כל כך חזק ישנת, לא שמעת. טיפסתי מאחור ודרך החלון של חדר האמבטיה.

ויצמן הצעיר: נכנסת דרך החלון של האמבטיה? (לעצמו) אני מוכרח לשים סורגים.

האהובה: קשה לנשום כאן. כדאי לפתוח משהו.

(נגשת לחלון דמיוני, ופותחת אותו. ניר כורע לפניה, ומשיב עליה רוח במעין מניפה. שערה מתבדר)

האהובה: סליחה על מה שקרה.

ויצמן הצעיר: מה קרה?

האהובה: אתה לא זוכר?

ויצמן הצעיר: לא.

האהובה: שלושה חברים של בעלי שברו לך את העצמות. כואב לך? זה לא רק בגללי, נכון?

ויצמן הצעיר: מה נכון?

האהובה : מי מציץ עלי במשקפת ערב ערב מהחלון הזה? בחורה יכולה להשאר אדישה לתשוקה כזאת?

ויצמן הצעיר: את נשואה, לא?

האהובה: ברור, הרי היית בחתונה שלי.

ויצמן הצעיר: ידידה לקחה אותי…

האהובה: לא חשוב, לא חשוב, אני סולחת לך. (מתקרבת למיטה. ניר יוצא)

ויצמן הצעיר: (כמעט בכעס) סולחת על מה?

האהובה: לא חשוב, לא חשוב.

(מתפשטת. נותרת בקומבניזון)

ויצמן הצעיר: מה את עושה?!

האהובה: אני לא יכולה לעמוד בפני התשוקה שלך.

ויצמן הצעיר: מה זאת אומרת, לא הבנתי?

האהובה: אני נעתרת לך.

(היא נכנסת למיטה ומתכסה בשמיכה. ויצמן הצעיר נמלט ממנה, ועומד במרחק מן המיטה)

אני מודה שעוררת בי תשוקה. אתה מקסים. ואל תחשוב שאני לא מבינה שהנסיון הקודם בינינו בחתונה שלי והכל, קצת מפחיד אותך. זה טבעי שאחרי שבחור חוטף מכות רצח מהחברים של החתן, הוא ירגיש נקיפות של פחד לשכב עם הכלה. אבל….

(לפתע היא מתחילה לגנוח בהנאה)

אה…. אה… אה… אה, אלוהים…

ויצמן הצעיר: מה קרה?

האהובה: זה נעים…

ויצמן הצעיר: מה נעים?

(מתרוממת לאט לעמידה)

האהובה: מתוק שלי…. אהוב שלי…. אביר שלי…

(היא עולה גבוה יותר ויותר באוויר. השד, שיצא מתוך המיטה, נושא אותה על כתפיו, כאשר הוא מוסתר באמצעות השמיכה)

אח! בום! טראח!

ויצמן הצעיר: מה זה?

האהובה: (תוך כדי שהיא עולה ויורדת שלוש פעמים:) אָה אּי אוּ.

(השד מוריד אותה חזרה למיטה:) ויצי, ויצי, ויצי, ויצי, ויצי, ויצי, ויצי, ויצי, אָה.

(השד מתגלה. הם מתחבקים)

השד: (לויצמן הצעיר) בוקר טוב!

ויצמן הצעיר: השד שלך מילא את מקומך.

(השד נשכב על האהובה)

האהובה: אהההה…

ויצמן הצעיר: (לשד) מה אתה עושה כאן? (לויצמן) אתה ברחת מהמיטה, והוא…

(האהובה והשד מתהפכים, עכשיו היא עליו)

האהובה: אה……

ויצמן הצעיר: סליחה, אבל הוא…

האהובה: אני אוהבת אותך. (בטון אחר) תציל אותי, תציל אותי…

ויצמן הצעיר: זה היה מוזר. בתחילה אפילו נדמה היה לך שלא הבנת, אבל אז היא שוב אמרה…

האהובה: תציל אותי, תציל אותי, בבקשה!

השד (לויצמן הצעיר): תגיד, אתה לא רוצה להצטרף?

ויצמן הצעיר: מה אתה מדבר, היא נשואה. כבר חטפתי…

השד: אתה לא יודע מה אתה מפסיד. (נאנק בעונג)

האהובה: אהוב שלי, אה, אהוב שלי… (צוחקת)

השד: זנזונת קטנה… (לויצמן הצעיר) היא משהו…

(האהובה והשד מסתתרים מתחת לשמיכה)

ויצמן הצעיר: (לויצמן) פתאום נזכרת שהחלון פתוח. (ניגש לחלון הדמיוני) למה היא פתחה את החלון? אם אתה יכול להשקיף לחלון שלה, בעלה יכול להשקיף לחלון שלך. מיהרת לסגור את הוילון, אבל כמובן כבר היה מאוחר מידי. בחלון ממול ראית איזו צללית חומקת.

(האהובה יוצאת מתחת לשמיכה. השד נעלם)

האהובה: (לויצמן הצעיר – רגועה ומאוהבת) אח, ויצי, זה היה כל כך נהדר. מה השעה? (קמה ומתלבשת) תאכל את המרק… (פונה לצאת. נעצרת בפתח, ומנפנפת לו) אההה… בונז’ור! (יוצאת)

ויצמן הצעיר: (אחריה) תודה. את יכולה לצאת מהדלת… (השד מציץ מתחת לשמיכה, מעשן סיגריה) להציל אותה ממה?!

(מתיישב, ומתחיל לאכול את המרק. מוסיקה. שרים)

חולת נפש-

ברור

חולת רוח-

סגור.

נו יפה קצת…

אז מה?

(שר) קצת זנזונת-

השד: נו מה?!

ויצמן הצעיר: למה אם מישהי כבר מתחילה איתי פתאום,

היא חייבת להכנס דווקא מהחלון?

השד: טוב היא מופרעת קצת-

ויצמן הצעיר: ברור.

משוגעת-

השד: בונז’ור….

למה אם כבר מישהי מתחילה איתך פתאום,

שניהם: אז היא חייבת להכנס דווקא מהחלון?

(נכנסת המקהלה: ניר, יהויכין, יואב ואריה)

מקהלה: אל תהיה כל כך פסימי,

ואל תחשוב דברים רעים.

תשתדל להיות אופטימי,

כי החיים מאד מגוונים.

ויצמן, צריך להיות דינמי.

יהויכין: די לגרד באשכים.

ניר: אז תזיז כבר את

מקהלה: התחת, כי

החיים לא מחכים

השד: החיים לא מחכים


(בסוף השיר נשמע קול נפץ של שמשה נשברת. אבן עטופה נייר נזרקת אל הבמה. ויצמן הצעיר ניגש אליה, ומרים אותה. הוא פותח את דף הנייר, נגש לויצמן, ומראה לו את הכתוב)

ויצמן הצעיר: (קורא) בוא לבקר אותי מחר בשבע בערב. בונז’ור.

Pages: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23