| |
מאת מולייר
נוסח עברי: נסים אלוני
בימוי: מיכאל גורביץ’
תפאורה: משה שטרנפלד
תלבושות: טובה קליינר-סדן
מוסיקה: יוני רכטר
תאורה: אבי-יונה בואנו(במבי)
משתתפים (לפי סדר הופעתם):
אבנר חזקיהו |
ארגאן |
תיקי דיין |
טואנט |
רמי הויברגר |
אנגיליק |
אבי פניני |
בלין |
מיכה מורים/שמוליק לוי |
מסייה דה-בר-נקי |
אלברט כהן |
בראלד |
ניר רון |
קלאנט |
יהויכין פרידלנדר |
דר׳ דיאפוארוס |
ארז שפריר |
תומאס דיאפוארוס |
רמי חזקיהו |
לואיזון |
מיכה מורים/שמוליק לוי |
מסייה שאלשאל |
יהויכין פרידלנדר |
דר דה קק |
רמי הויברגר, רמי חזקיהו |
רופאים |
אבי פניני, ארז שפריר, ניר רון |
נגנים:
פסנתר: ניר ברנד
כינור: תומר הופמן
הצגה ראשונה: 15.12.90
משך ההצגה: כשעתיים, כולל הפסקה.
מה יקרה הערב בתיאטרון הקאמרי בהצגת ״החולה המדומה״? (מתוך התכניה)
אמנם תראו, ובכל זאת נספר:
ארגאן, בעל בעמיו, אלמן עם שתי בנות, אנג’ליק ולואיזון, ונשוי בפעם שנית לגברת נכבדה ששמה בלין – חולה.
אכן אפשר שארגאן
אולי חולה רק בעיני עצמו, אך רופאיו המרובים, ובעיקר הדוקטור דה-קק והרוקח שאלשאל, משתדלים, מכל מיני טעמים, לרפא אותו, ומפטמים אותו בחוקנים, בעלוקות, ומה-לא.
הערב מחליט ארגאן
להשיא את בתו, אנג’ליק לתומאס דיאפוארוס, בנו של הרופא המהולל, הדוקטור דיאפוארוס, מתוך תקווה לקנות מקום של קבע בחיקה של משפחה-רפואית כלבבו, ואף לזכות בממון שעתיד ליפול בחלקו של החתן המיועד.
אלא ש –
שוד ושבר! אנגיליק התאהבה בבחור נאמר-אביון ששמו קלאנט, ורק אליו יוצא לבבה.
ארגאן זועם!
ארגאן חולה אך הוא זועם!
הוא מאיים כי ישלח את אנגיליק לבית-מנזר אם לא תציית לו. ובית־מנזר, לפי טואנט, המשרתת־אדונית-הבית, הוא תקוותה של בלין, המצפה כי כל כספו ורכושו של ארגאן החולה יפלו בחלקה שלה, בעזרת הנוטריון הכי-הגון בפאריז, הלא הוא מסייה נקי דה בר-נקי.
אך אל פחד!
טואנט נחלצת לעזרתה של אנג’ליק והיא אף נעזרת בדודה של אנג’ליק, אחיו של ארגאן, הלא הוא בראלד, הולל מפוכח השם לקלס רופאים וחולים כאחד, והוא גם דודה הלא-כל-כך משפחתי של טואנט עצמה.
לא נגלה לכם איך תוכיח טואנט לארגאן עד כמה כוזבת אהבתה של בלין, ואף לא נספר איך יזכה קלאנט באנג׳ליק, ואף נסתיר איך יפטור בראלד את ארגאן מחוליו, אך נבטיחכם כי, טפו טפו טפו, אולי לא יכלו חולים מן הארץ אך סוף ההצגה בכי טוב.
נסים אלוני