מלון קטן בצד

| תמונות | טקסט | וידאו

מאת ז’ורז’ פדו ומוריס דבלייה

נוסח עברי: נסים אלוני

בימוי: מיכאל גורביץ

תפאורה: אדריאן ווקס

תלבושות: עדנה סובול

תאורה: מיכאל ליברמן

הקומדיה מתרחשת בפריז, בראשית המאה.

מערכה ראשונה: בבית משפחת פנגלה.

מערכה שניה: במלון״רנדוו״.

מערכה שלישית: בבית משפחת פנגלה.

הצגה ראשונה: 18 אפריל, 1985, באולם רובינא.

תזמון משוער: כשעתיים וחצי, כולל הפסקה בת 15 דקות.

עלילת המחזה

אלבר פנגלה, קבלן פאריזאי במיטב שנותיו, נשוי מזה עשרים שנה לאנג׳ליק העריצה, אבל חומד־מאד את מרסל פנטורל הצעירה יותר, אשתו של שכנו ושותפו, האריכטקט דוח׳ פאנטורל. הוא מנצל מריבה בין בני הזוג פנטורל בכדי לטעת בלב מרסל את הרעיון כי חובתה לבגוד בבעלה, ואיתו, עם פנגלה. מזלו משחק לו: פנטורל מודיע לו כי עליו לבלות את הלילה – בתור מומחה ובצו בית־המשפט – באיזה מלון רדוף־רוחות. הוא מבקש מפנגלה להלוות לו ללילה אחד את ויקטורין, המשרתת, בכדי ללוות את אחיינו, תלמיד־הפילוסופיה הצעיר מקסים, למיכללה שלו. ופלא על כל פלא: אשתו אנג׳ליק מודיעה לו כי תיעדר בלילה מן הבית בשל מחלת אחותה. תוכניותיו כמעט מתנפצות לרסיסים כאשר מופיע – באופן מפתיע – ידיד ותיק מן העיר דייפ, איזידור פולידור, המתכוון – בדרכו המיוחדת – להישאר עם ארבע בנותיו בבית משפחת פנגלה למשך חודש או חודשיים. אך לא איש כפנגלה יירתע: הוא מסלק מביתו את פולידור על ארבע בנותיו, ומשלחם להתגורר באיזה מלון, ואף הוא עצמו בורר לו מין מלון קטן בצד שבו יסייע למרסל פנטורל לבגוד בבעלה. אמנם ברגע האחרון מחליטה אנג׳ליק פנגלה לנעול את בעלה בבית, אך הוא חומק – בעזרת סולם – דרך החלון.

הלילה יורד על מלון ״רנדוו״.

צ׳אנג, מנהל המלון הסיני, מחרים את מיזוודתו של השחקן-המובטל דומיניק לה־קוק שאינו עומד בתשלומיו, ולה־קוק, כנקמה, מבטיח לצ׳אנג לשלח בו את מפלג המוסר של משטרת פאריז. צ׳אנג, שאינו מתפעל מאירועים שוליים אלה, מלמד את עוזרו האיטלקי טוטו טכניקות סיניות להצצה בנעשה בחדרי המלון. ועכשיו מתחילים להופיע – בזה אחר זה – כל גבורינו הנזכרים למעלה. כשמופיע במקום איזידור פולידור על כל ארבע בנותיו, הוא מקבל בטעות את חדרו של פנטורל, וזה, בראותו בחשכת־הליל את ארבע הבנות לבושות בכותונות-לילה, בטוח שאמנם המלון הזה שורץ רוחות־מתים, מנסה למצוא מקלט בחדר המאכלס את אשתו וידידו, חוטף אגרוף בפרצוף, נתקל בויקטורין ומקסים, ונס על נפשו. פנגלה ומרסל, שנפגעו קשות מטכניקות-ההצצה הסיניות מנסים אף הם להימלט מביעותי המלון, אך מאחרים את המועד: השחקן-המובטל לה-קוק שילח במלון את המפקח קאראמפאש, ממפלג המוסר של משטרת פאריז. בתקוה להינצל מן התופת מכריז פנגלה על עצמו כפנטורל, אך מרסל, באותו היגיון צרוף, מכריזה על עצמה כעל מאדאם פנגלה. קאראמפאש מוביל את כולם אחר כבוד אל תא־המעצר.

כאן תינתן לקהלנו שהות לנשום אויר ולטעום עוגה ועל כן תוכרז הפסקה.

הבוקר מאיר על ביתו של פנגלה. הוא מגיע לביתו – דרך הסולם – לאחר ששוחרר בערבות — ומגלה לשמחתו שאשתו אנג׳ליק עדיין לא חזרה וכך, איפוא, לא תדע דבר על כל קורות הלילה. אך הנה מגיע מברק מאחות־אשתו ובו הודעה כי אנג’ליק כלל לא הגיעה אל בית האחות. מופיעה אנגיליק, פנס-כחול עצום בעינה, ובפיה סיפור בלהות: כאשר נסעה בכרכרה אל בית אחותה, חלפה פתאום רכבת וצפרה בעוז. הסום נבהל, העגלון שמט את הרסן והכרכרה עפה לה בלילה כאחוזת-טירוף עד שנתקעה באיזה כפר נידח, כך שרק האלוהים שבשמיים הציל את אנג׳ליק מאסון כבד מאד. אך בטרם תספיק אנגיליק להודות לאל על מזלה הטוב מגיעה הודעה מן המשטרה: מאדאם פנגלה, שנתגלתה במצב חשוד מאד בחברת מסייה פנטורל, במלון ״תדור^,, מתבקשת לחקירה. בינתיים מופיע גם פנטורל – עדיין מבועת מאימי-הלילה, ועכשיו הוא יוצא כליל מדעתו למראה הזימון הזה לחקירה המשטרתית. הם תובעים בתוקף מפנגלה ומרסל לסור יחדיו למפלג המוסר של משטרת פאריז בכדי להוכיח את חפותם. אך אין צורך. מפקח־המשטרה קאראמפאש – שראייתו אינה מן המעולות – מופיע בדירת פנגלה. התברר לו כי מסייה פנטורל הוא אזרח הגון, בעל הכנסה שוטפת, וכי אמנם שהה בלילה במלון בתוקף מומחיותו הארכיטקטית. התיק, על כן, נסגר, אך פנטורל תובע ממנו לזהות בפירוש את אורחי-הלילה ולהעמיד דברים על דיוקם, אך קאראמפאש, אולי בזכות ראייתו הלקוייה־כלשהו, זוכר כבטחון דבר אחד בלבד: האשה בסימן־השאלה לבשה שמלה אדומה. ובכן:

מי לבשה את השמלה האדומה? מי הפר את חוקי המוסר?

מי זה ומי זו אשר ההינו לבלות לילה מפוקפק במלון ״רנדוו׳? חידה.

אך תנוח דעתכם: החידה תיפתר, האשמים האמתיים יימצאו, והכל, הכל, למרבה הפלא, יבוא על מקומו בשלום.